לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>


מוסיקה בשביל מוסיקה
מאת: ורד כרמל*


מהן השפעותיה של המוסיקה על היבטים שונים בהתפתחות הילד בגיל הרך ועל תחומי ידע נוספים? ומהן ההשלכות החינוכיות של השפעה זו? או אולי תרומת המוסיקה היא במוסיקה, וזה כשלעצמו הרבה מאוד


תמיר, ילד סקרני, עיניים חקרניות ואין סוף שאלות ותשובות, הודיע לנו לקראת סוף השיעור האחרון, שהוא אכן, "חתר עם מיכאל בסירה", "איזה מיכאל"? שאלה רותי המטפלת, "מיכאל מהשיר שאנו שרים עכשיו, כמובן", ענה ללא היסוס. באותו רגע הבנתי שהצלחתי!
נכון, קולי הערב נשמע כקולו של עורב ואינו מגיע לרמתה של הזמרת השרה. סרטי הנייר הכחולים שהבאתי לילדים כמטאפורה לים –  אינם יכולים לעמוד באף קריטריון של המופע הצבעוני, המושקע לפרטים ומוגש לילדים בסרטי הוידיאו. ובכן מה קרה? בסך הכול למדנו שיר קיץ בשיעור, אבל לילדים זומנה חוויה של שירה, תנועה וכמובן, חוויה של עירוב דמיון ומציאות.

כשאני בוחרת ללמד שיר כדי שהילדים ישירו אותו, יכניסו אותו לדיסק הקשיח שלהם במוח ויוכלו לשלוף אותו בלחיצת כפתור קלה, אני בוחרת שיר ש"עושה לי את זה" מבחינת המלים, התוכן והלחן. השיר הופך בפעילות עם הילדים למציאות חיה הקורמת עור וגידים. גופינו נכנס לתוכן השיר והופך לסירה, לאפרוח או למברשת צבע, הכל לפי מילות השיר ולפי הצורך, והחשוב ביותר - אנחנו שרים בקולנו ללא היסוס, ויוצרים מקהלת קולות רכים, לא מפותחים, בניצוחה של מורה, שאינה זמרת מקצועית. אבל זו המקהלה הנפלאה ביותר בעולם, מפני שהיא מאפשרת ביטוי עצמי של הילד תוך חקר וניסיון בהפקת מוסיקה השייכת רק לו.

מוסיקה והשפעותיה על תחומים אחרים
מהי השפעת המוסיקה על ההיבטים השונים של התפתחות הילד בגיל הרך, ומהן ההשלכות החינוכיות של השפעה זו. חוקרים רבים מתחבטים בשאלה זו ומחקרים שונים מנסים לענות, אולם אין מחקר שמוכיח חד משמעית, תוך הצגת תוצאות אמפיריות מובהקות, כי מוסיקה אכן משפיעה על תחומי ידע אחרים.  פונד, מלחין ומחנך למוסיקה, שנפטר בשנת 1983, חקר כיצד משפיעה מוסיקה על ילדים ב'מחקר משתתף' (בו החוקר משתתף גם כנחקר) בו עבד עם ילדים במשך שנים  ..."לגלות כיצד פעילות יצירתית מוסיקלית מתעוררת ומתפתחת אצל ילדים צעירים ולהגיש סיוע טכני ומידע כאשר מתעוררת הזדמנות לכך. תמיד הייתי נכון להצטרף לעשיית מוסיקה עם הילדים. חשבתי על עצמי לא כל כך כעל מורה, אלא כמוסיקאי ומלחין, אשר כישוריו המיוחדים והידע שלו עומדים תמיד לרשותם, אולם אף פעם לא נכפים עליהם, וכן חשבתי שרגישויותיי מאפשרות לי לשמוע ולראות את מה שעשו הילדים, להבין את חשיבות המעשים ולנהל רישום מדויק שלהם. לאחר שמונה שנים של שותפות יום יומית עם ילדים צעירים, נאסף בידי חומר מספיק על מנת להגיע למספר מסקנות על אודות צמיחתה של המוסיקליות שלהם ועל השורשים מהם צמחה".

פלא הצלילים
מטרתו של פונד הייתה לחשוף את שורשיה של המוסיקליות של הילדים. פונד מעיד על עצמו שכאשר התחיל בכך, לא ידע כלל שילדים קטנים ביחסם למוסיקה, כבר היו מונחים באופן שיטתי על ידי הגישות ה"איגנורנטיות" והלא בדוקות של הממסד החינוכי המוסיקלי. הוא הבין שמודעות שמיעתית צלילית עמוקת שורשים היא הבסיס הראשוני והיא רכושו של הילד מלידתו. הילד נעשה מודע ראשית לצלילים, הוא חווה פליאה והנאה ואז מתחילה חקירה בלתי מתוכננת שלהם, עמוקה ויסודית ככל שהסביבה המקיפה אותו מאפשרת לו. "לתהליך הזה אין ולא כלום עם מוסיקה כפי שאנו באופן רגיל מכירים, אבל יש לה קשר הדוק עם המוסיקה כפי שהיא מתקיימת באמת: עירומה, ראשונית בשורשיה. אבל עד שלא ניתנת לנו הזכות לחלוק בחוויית התפיסה המוסיקלית של הילד, אנחנו לא יכולים בשום דרך להעריך את אותה המוסיקה"... אנחנו אלה היכולים לטפח במקום לדכא את המוסיקליות הטבעית בעלת השורשים העמוקים שיש לילדים צעירים ולהשתמש באינטליגנציה שלנו ובדמיון היצירתי על מנת לחזק את הצמיחה הטבעית של המוסיקה משורשים טבעיים אלה. אם נעשה זאת מתוך ענווה ומסירות, יגדלו ילדים בתוך עולם הצלילים שלהם ובו ימציאו המצאות ששייכות להם ולקהילייה שלהם, המצאות אשר יהיו אינטגרליות לחייהם החברתיים לצורך ההנאה והשמחה בלבד. ילד צעיר יכול לטעום וליהנות מהצליל בודד כחוויה ייחודית ושלימה. הוא יכול ליהנות מעצם הפקתו של צליל נייח ולא מודגש. כל המוסיקה, כל ההנאה מהמוסיקה כל הפעילויות האוטנטיות של ההמצאה המוסיקלית שורשיהן בחוויה המוסיקלית המינימליסטית הזו, זוהי הנאה ממוסיקה ששום שיטה מתוחכמת ושום הנחיה כיתתית אינה יכולה להפיק".

תכנית לימודים מוסיקלית מתאימה לגיל הרך
בעולם ובארץ מורגשת אי נחת מהמקום שתופסת המוסיקה בחינוכם של ילדים רכים. מחד ישנה הסכמה אינטואיטיבית ומסורתית לפיה מוסיקה חשובה להתפתחות הילד, ומאידך מושמעת טענה, שאין הוכחות מספיקות לקשר  שבין חינוך מוסיקלי בילדות המוקדמת לבין כל אותן תכונות טובות והשפעות ארוכות טווח על האישיות שמייחסים לו. מוסיקאים ומחנכים קוראים לעריכת מחקרים נמרצים שיאשרו או יפריכו קשרים אלה בין מוסיקה להתפתחותם התקינה והטובה של ילדים בגיל הרך. מהיבט אחר ישנה טענה, כי המחקרים שקיימים בתחום תפיסה מוסיקלית של ילדים רכים והבנתם את המוסיקה על מרכיביה, לא משליכים אל השדה והעשייה החינוכית המוסיקלית בו.  גם כאן קוראים מוסיקאים ומחנכים לסגירת הפער בין המחקר למעשה.

הגיע הזמן לצאת בקריאה כי המוסיקה תרומתה היא במוסיקה, הנוגעת במיתרי נפשו של הילד ומתוך כך מפתחת אותו לכדי אדם בוגר המכיל גם העשרה אומנותית ולא רק כישורי חיים לוגיסטיים המותאמים לחיי השגרה היומיומית. האם אנחנו, המורות והגננות, יכולות לעזור בעריכת מחקר בנושא זה? בעידן בו כל ילד הוא בחזקת חוקר צעיר המבצע את מחקריו בשיטת ניסוי וחקר המציאות, אנו המחנכים חוקרים בשיטה של ניתוח וצפייה בפעילות הילדים. דרך שיתוף פעולה בין המוסדות החוקרים, המוסדות החינוכיים העוסקים בתכנית הליבה של החינוך בישראל ובין המורים בשטח, יוכל מחקר בעל תוצאות אמת להביא ליישומה של תכנית לימודים המתאימה לילד הישראלי בגיל הרך .


 

המאמר נכתב בעזרתה של ד"ר טלי גורלי טוראל
*ורד כרמל
תואר שני בשלוב אמנויות בלמידה מטעם אוניברסיטה לסלי, מורה למוסיקה ולתנועה, מנהלת מכללת דעת ועורכת תוכן.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!