לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

מוסיקה – לנפש ולגוף 

שיעורי מוסיקה לילדים אינם מיועדים רק להפיכת הילד לכוכב פופ עולה. מחקרים מראים כי פעילות מוסיקלית תורמת להתפתחות הילד, משפרת את היכולות המוטוריות שלו ומעצימה את יכולותיו החברתיות.

מאת: עידית סולקין*

בשנים האחרונות נשמעות טענות שחשיפה למוסיקה יוצרת שיפור בתחומים שאינם מוסיקליים. הרעיון שעומד בבסיס טענות אלה הוא, שלעשייה מוסיקלית יש השפעות על התנהגות חברתית, יצירתיות וצמיחה אינטלקטואלית. הנחה זו מתבססת על הרעיון שעשייה מוסיקלית מקנה יכולות טובות יותר בתחומים אחרים, מכיוון שגירוי מוסיקלי משמש כמתווך להעברת אותות חיוניים להפעלה ולתפקוד של אזורי המוח השונים (בנוסף לאזורי השמע), ולכן משפר את תפקודי המוח.

ניתן לחלק את המחקרים לשני סוגים עיקריים: מחקרים שבדקו חשיפה פסיבית למוסיקה, כמו במקרה של "אפקט מוצרט" (האזנה למוסיקה), ומחקרים שבדקו את ההשפעה של שיעורי מוסיקה אקטיביים כמשפרי יכולות לא מוסיקליות. המחקרים שמצאו קשר ישיר וברור בין מוסיקה לשיפור ביכולות ובמיומנויות היו מחקרים שהשתמשו בפעילויות מוסיקליות אקטיביות – ביצוע של שירים, ריקודים, משחקי קצב, שירה ונגינה. קבוצות הגיל העיקריות שנבדקו היו סטודנטים באוניברסיטה וילדים בגיל הרך.

לתקופת הגיל הרך חשיבות מיוחדת בהתפתחות הילד. זוהי תקופה בהתבגרות הילדים שקיים בה חלון הזדמנויות התפתחותי. במהלך תקופה זו מופיעה אצל הילד תחושה ראשונית של העצמי ומונחים יסודות המיומנויות הסנסו-מוטוריות, ההערכה העצמית, דפוסי ההבעה והוויסות הרגשי. זוהי התקופה שבה הילד מפנים ומסגל את הדפוסים העיקריים של החשיבה, ההרגשה וההתנהגות המקובלים בסביבתו ומפתח תחושה של ערך עצמי. דפוסים אלה ילוו אותו במשך כל חייו. לכן, זוהי תקופה שחשוב להזין בה את הילד בגירויים איכותיים שיתרמו להתפתחותו בדרך מהנה וחווייתית. לאור המחקרים העדכניים ניתן לקבוע שהמוסיקה היא בהחלט כלי המסייע להתפתחות הילד.

המחקרים העיקריים שנעשו בקרב ילדים בגיל הרך בדקו את הקשר שבין שיעורי מוסיקה ונגינה לבין הישגים טובים יותר בביצוע מטלות קוגניטיביות (למשל, נבדק הקשר בין לימוד מוסיקה ובין יכולות תפיסת המרחב של ילדי גן). המחקרים הללו מלמדים שאימון בפעילויות מוסיקליות משפר ביצועים במשימות מרחב-זמן  (spatial- temporal skills) כמו: תצרפים (פאזלים), משחקי זיכרון חזותי עם קלפים ובניית דגמים מקוביות.

במחקרים הללו נחשפו הילדים לאימון רב-תחומי שכלל שירה, משחקי קצב, תנועה עם מוסיקה, קריאת תווים ונגינה בכלים שונים. חשיפה מסוג זה מספקת לילדים חוויה ואימון במגוון מיומנויות כמו קשב, תיאומי עין-אוזן-יד, דיוק ריתמי ותגובה תנועתית. למעשה, דרך ההתנסות המוסיקלית-אקטיבית נחשפו הילדים לאימון רב-חושי תנועתי אשר דורש מהם לתאם בין תנועה (מוטוריקה גסה ועדינה), צליל ומקצב ואף להשתמש ולהפעיל כלים ואביזרים בו זמנית.

ממצאים אלה מעידים על כך ששיעורי המוסיקה מהווים אימון חושי-תנועתי שמצריך יכולת תזמון מפותחת וקואורדינציה, ולכן הם תורמים להתפתחות תקינה של מערכות החושים והתנועה ושל התיאום ביניהן (דבר המהווה בסיס לתפקוד תקין וליכולת למידה בהמשך).

במהלך עבודתי כמורה וכחוקרת, שהמחקר שלה מתקיים בשטח הטבעי של הילדים (בגן ובבית הספר), תיעדתי את התהליכים הטבעיים שעוברים על ילדים במהלך ההתפתחות שלהם, ואת הקשר של המוסיקה לתהליכים הללו.

ניתוח השירים והמשחקים המוסיקליים העלה כי השירים מהווים פעילות רב-חושית תנועתית, שמפעילה בו זמנית את מערכות השמיעה והתנועה, וכי ביצוע השירים מצריך תיאומי קצב מורכבים, תיאומי עין-אוזן-יד, זיכרון לרצפים מילוליים ותזמון מדויק.

המחקר הראשון, שנערך בשנים 2001-1999, העלה כי ייתכן שלילדים המשתתפים באופן טבעי וספונטני בפעילויות אלה יש מיומנויות מוטוריות טובות יותר ויכולות חברתיות מפותחות לעומת אלה של חבריהם. במחקר ההמשך, הנערך בימים אלה, בוצעו חמישה ניסויים נוספים אשר מטרתם הייתה לבדוק האם ביצוע מכוון של פעילויות מוסיקליות מסוג זה ישפר מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות אצל ילדים ומבוגרים. מניתוח הנתונים נראה שביצוע הפעילויות המוסיקליות אכן משפר ביצוע של מטלות קוגניטיביות ומוטוריות ותורם ליכולות חברתיות.

נראה כי המסקנה הברורה ביותר ביחס בין מוסיקה להתפתחות הילד היא, שאימון אקטיבי בפעילויות מוסיקליות תורם לשיפור יכולות אצל ילדים בגיל הרך. באמצעות הפעילויות המוסיקליות הילד מתקדם ומשפר את יכולותיו הקוגניטיביות-מוטוריות ואת היכולות החברתית, תוך כדי חוויה של הנאה ומשחק.

אז מה כדאי לעשות?

• להשתמש הרבה בפעילויות מוסיקליות אקטיביות כמו שירי משחק, דקלומי משחק, ריקודים וקטעי מוסיקה מלווים בתנועות עם ילדים.
• לבחור קטעים שהילדים מתחברים אליהם באופן ספונטני, כך שהם יהפכו אותם לרפרטואר שימשיכו להתאמן בו גם לאחר המפגש עם המורה והגננת.
• לתת לילד מודל אנושי שיעודד אותו להמשיך ולבצע את הקטעים גם כשהוא לבדו. כדי לעשות זאת עלינו להשתמש בגוף שלנו (המורים, המורות, הגננים והגננות) ככלי הביצוע המרכזי ולא להסתמך רק על מערכות שמע וכלי נגינה. כלים מיוחדים, תקליטורים ואביזרים אינם זמינים לילד בזמן שאינו בגן, בכיתה או בשיעור ולכן עלינו לתת לו מודל שיאפשר לו להשתמש בגופו ככלי הנגינה שלו.



*ד"ר עידית סולקין

חוקרת ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מומחית בתחום המוסיקה והתפתחות הילד. יוצרת ומנחה של סדרות מקור בערוצי "הופ!" ו"לולי". ממשיכת דרכם של עדי ואסתי סולקין – חלוצי ההפקות המוסיקליות החינוכיות לילדים בארץ.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!