לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

לומדים לדבר מוסיקה

מוסיקה היא שפה לכל דבר, וכמו שפת דיבור – תינוק יכול לרכשה רק לאחר התפתחות המיומנויות המתאימות. קישוב היא אחת מהן, ומשמעותה – לשמוע מוסיקה כאשר היא לא נוכחת באופן פיזי אלא רק באופן מנטאלי בראשו של התינוק. "היחס בין מוסיקה לקישוב הוא כמו היחס בין המחשבה לדיבור", כך טוען ד"ר אדווין גורדון, מומחה לפסיכו-מוסיקה, שחוקר את התחום זה ארבעים שנה                            


מאת: ד"ר מיכל חפר*

שאלתם את עצמכם אי-פעם כיצד תינוק לומד מוסיקה? איך נוכל להבין את שירתו? איך נוכל לפתח את היכולות המוסיקליות המולדות? כיצד נוכל להטמיע את שפת המוסיקה כך שתהיה מדוברת, מובנת, וניתן יהיה לתקשר באמצעותה עם הזולת?
נראה שאת הדמיון הרב שבין רכישת שפת המוסיקה לבין רכישת שפה מצא ד"ר אדווין גורדון, חוקר בתחום הפסיכו-מוסיקה, לאחר ארבעים שנות מחקר. גורדון פיתח את "תאוריית החשיבה המוסיקלית" Music Learning Theory בשנות ה-70 במטרה להסביר כיצד ילדים לומדים מוסיקה. הוא ערך תצפיות על תינוקות וילדים במהלך שנות ה- 80, ובמהלכן פיתח תאוריה נפרדת אך דומה לקודמתה, העוסקת בתהליך הלמידה המוסיקלית. הוא כינה אותה "מוכנות לקישוב" Preparatory Audiation    והדגיש את החשיבות הרבה של חשיפת ילדים לשפת המוסיקה בחודשי חייהם הראשונים. "שמונה-עשר החודשים הראשונים בחייו של תינוק הם החשובים ביותר ללמידה" (Gordon, A Music Learning Theory for Newborns and Young Children, 1997).
למידה בגיל הרך צריכה להתקיים באמצעות "מתווך", כלומר הורה או מורה השר ומתנועע, ולאו דווקא באמצעות מוסיקה מוקלטת. כשם שתינוק לומד את שפת אמו בעזרת בני משפחה וחברים הסובבים אותו, כך גם עלינו לעשות בכל הנוגע ללימוד שפת המוסיקה.

רכישת שפה נעשית בארבעה שלבים: שלב ההאזנה, שלב הדיבור, שלב הקריאה ושלב הכתיבה. רק לאחר שהוא רוכש את ארבעת השלבים הללו, ניתן לומר שאכן הטמיע את שפת אמו.
אם נתעכב על שלב ההאזנה וננסה להתייחס לדיסציפלינת המוסיקה, נוכל לומר שהתינוק למעשה כמעט שלא ישיר/ישמיע צלילים בהקשרים מוסיקליים, בחודשי חייו הראשונים. הוא יאזין, יעצור את תנועותיו ואת מבטו, ולאחר מכן יגיב יותר למוסיקה המושרת על-ידי אמו, המיישירה אליו מבט ויוצרת עמו קשר עין. כל מבוגר השר ומתנועע מול התינוק, ויוצר עמו קשר עין, יזכה לתגובה מוסיקלית.
כפי שילדי כיתה א' הכינו את עצמם לקראת קריאה וכתיבה במהלך 5 או 6 שנים, ולא נעלה על הדעת ללמד אותם קרוא וכתוב בטרם רכשו אוצר מילים רחב שאותו שמעו והשמיעו, כך גם במוסיקה: לא נוכל ללמד ילד לנגן ו/או לקרוא תווים בטרם יבנה לעצמו אוצר שמיעתי מוסיקלי, בו הוא שר, ובטרם פיתח שמיעה פנימית. שאם לא כן, הלמידה תהיה יותר טכנית ולא תתבסס על יכולת שמיעתית.
המונח שמיעה פנימית, על-פי גורדון, נקרא Audiation "קישוב",  ופירושו: לשמוע מוסיקה כאשר היא לא נוכחת באופן פיזי אלא אך ורק באופן מנטלי. "היחס בין מוסיקה לקישוב הוא כמו היחס בין המחשבה לדיבור". (Gordon, Learning Sequences skill, Content, and Patterns in Music, 1997)(. בגישתו החינוכית מעמיד גורדון את הקישוב כמטרה מרכזית בחינוך המוסיקלי ככלל, ובגיל הרך בפרט. ילד שלא פיתח מיומנות לשמיעה פנימית, כלומר  "לחשוב מוסיקה", לא יוכל להטמיע את השפה ברמה מושלמת. נסו להיזכר בשיר "יונתן הקטן". שירו אותו במוחכם ללא השמעת צליל חיצוני. זו הדרך הפשוטה לתקשב. צורה מורכבת יותר לתקשב שיר זה היא בהבנת יחסי הצלילים, בתפיסת הפעימה וחלוקתה, בהבנת הסולם המז'ורי שמצליליו מורכבת המנגינה, וכמובן ביכולת לתקשב התפתחות מהלכים הרמוניים ואולי אף לאלתר עם השיר – כל זאת באופן מנטלי.

התקופה הראשונה בהתפתחות המוסיקלית נקראת "מלמול מוסיקלי" – שלב הדיבור. התינוק משמיע צלילים שאינם ממש מובנים לאדם מבוגר. דמיינו לעצמכם את הרגע שבו התינוק הקטן ממלמל ולפתע פתאום משמיע באופן אקראי את המילה "בה" (ב בקמץ). המבוגרים סביבו מחייכים בנחת וחוזרים אחר ההברה "בה", תוך כדי קשר עין עם התינוק. ואז כולם שמחים מאוד לשמע ה"בה", ומפרשים: "הוא אמר אבא".
כך, למעשה, מבין התינוק שבעצם ה"בה" שלו הוא חלק ממילה רחבה יותר שהיא "אבא".
ואיך דוגמה זו מתקשרת למוסיקה? ילד המשמיע צליל כתגובה למוסיקה, יקבל מעין משוב (פידבק) על-ידי המבוגר או המורה: המבוגר יחקה את צליל התינוק, וישיר מיד את צליל הטוניקה שהוא הצליל החשוב במשפט. כך ילמד התינוק להבין את היחסים המוסיקליים שבין צלילי המלודיה. זוהי אחת הדוגמאות לטכניקה המלמדת לתקשב, ובאופן הזה פיתח גורדון גישה חדשה, לפיתוח מוסיקליות דרך קישוב.

הרחבת השפה

שני האלמנטים המוסיקליים העיקריים הם מלודיה וקצב. רוב המוסיקה המערבית נכתבת בסולמות מז'ור/מינור ובמקצבים זוגיים ומשולשים. אך יש ביכולתנו לשיר במגוון מודוסים שונים. אם נדלה שיר ילדים פשוט מתוך רפרטואר שירי הילדים שלנו, סביר להניח שהוא נכתב בסולם מז'ורי ובמשקל זוגי. האוזן שלנו מתרגלת כבר מילדות לתפיסה מלודית וריתמית מוגבלת מאוד של השפה, ולכן עלינו ללמדה באופן מורחב יותר. שירים בכל המודוסים: דורי, פריגי, לידי, מיקסולידי, אאולי ולוקרי, משקלים מורכבים כגון 5/8, 7/8, יאפשרו לנו להכיר אוצר שמיעתי רחב יותר של שפת המוסיקה.

שירים ודקלומים עם מילים ובלעדיהן

אולי זה יישמע משונה לשיר שירים ללא מילים, אך הדרך שבה אנו רגילים ללמד שירים, מלווה כמעט תמיד במלל. בדרך ההוראה של הצגת שירים, מלודיות, דקלומים ללא מילים במודוסים ומשקלים שונים, אנו מאפשרים לילד להתרכז אך ורק באלמנטים המוסיקליים כגון: טונאליות, משקל, קצב, דגשים ודינמיקה. גורדון מצא שילדים המאזינים למגוון שירים ודקלומים ללא מילים, מתחילים לפתח מעין אוצר מילים מוסיקלי המורכב מתבניות טונאליות וריתמיות, בדומה לשפה, שבה ילד לומד עיצורים, הברות, מילים ומשפטים ומהם הוא מפתח הבנה תחבירית ושפה שלמה שבה הוא יכול להביע את מחשבותיו.
הסיבה העיקרית להוספת מלל לשירים נועדה בעיקר כדי לחזק את ההבנה וההנאה המוסיקלית. רצוי להוסיף מלל לשירים כאשר הילד מכיר היטב את המנגינה, וכאשר הוא בוגר דיו ומבין את משמעות המילים.

גרייה מוסיקלית בגיל הינקות

לא מעט חוקרים מתחומים שונים סבורים כי התקופות הראשונות בחייו של תינוק הן קריטיות ללמידה. קשרים ופעילות סינופטית במוח הם, למעשה, העדות להיווצרות למידה כלשהי, והיא מתקיימת באזור הקליפה החיצונית של המוח הנקרא cortex. ככל שהגירויים (השמיעתיים/ ויזואליים/ תנועתיים וכו') קרובים יותר לתקופה הראשונה בהתפתחות, כך הסיכוי להיווצרות קשרים גדולה יותר. כלומר, ללא גרייה שמיעתית נאותה, הקשרים הסינופטיים המיועדים לפיתוח השמיעה המוסיקלית לא ייווצרו, ויופנו ללמידה בתחומים אחרים "על חשבון" החוש השמיעתי.

טכניקת התבנית

כל מנגינה מורכבת ממוטיבים או מתבניות קטנות המתחברות באופנים שונים ויוצרות בסופו של דבר קו מלודי. גם משפט מילולי מורכב ממילים שונות אשר בצירופים שונים יבנו משפט. כדי שהילד יוכל להבין משפט, עליו להבין את המילים שמהן מורכב משפט זה. כך גם במוסיקה: על-מנת שהילד יוכל לשיר ולהבין משפט מוסיקלי, עליו להכיר את המילים שמהן מורכב משפט זה. מילים אלה נקראות תבניות. בעזרת טכניקת התבניות המסודרות על-פי דרגות קושי, אנו מלמדים שירים ודקלומים במודוסים שונים. ומה בנוגע לדקלומים? הדקלומים הם, למעשה, משפטים ריתמיים המושרים בדרך-כלל בהברה "בה" או "פה". אנו משתמשים בתבניות הריתמיות, ומקיימים מעין דו-שיח ריתמי או מלודי עם הילד.


תנועה ומוסיקה

מוסכם בקרב חוקרים רבים ומחנכים בגיל הרך, כי מוסיקה ותנועה הן תחומים כמעט בלתי נפרדים בעולמו של הילד. התנועה היא "מצרך" חשוב ביותר להבנת המוסיקה וביטויה.
גורדון מדגיש את חשיבותה של התנועה הזורמת(continuous motion)    , ומוצא כי תאוריית התנועה של רודולף לאבאן מתאימה ביותר לביטוי מוסיקלי.  לאבאן מתאר את התנועה כאמנות הנוצרת בזמן, בחלל עם זרימה ומשקל. כתוצאה משילוב שתי התאוריות (גורדון, לאבאן), אנו מציגים לילדים מוסיקה בעזרת ארבעת האלמנטים הללו.  ניתן לראות במחקרים נוספים של Hicks  ו Reynolds  כי תינוקות מגיבים באופן פיזי למוסיקה דווקא בזמן השקט, בדרך-כלל בתנועות סיבוביות של הידיים והרגליים, וזאת כמובן הרבה לפני שהגיבו למוסיקה באופן ווקלי, דהיינו תנועה לפני קול.

גיל מוסיקלי וגיל ביולוגי

גיל מוסיקלי הוא, למעשה, שילוב של כשרון (פוטנציאל מולד) וניסיון (אינטראקציה) מוסיקלי, אותו רוכש הילד מהסביבה שהוא חי בה. לעתים נוצר מצב שבו ילד בוגר מתפקד מבחינה מוסיקלית כמו ילד צעיר יותר. לכן עלינו להתחשב בשלב המוסיקלי שבו נמצא הילד, ובהתאם – לפתח ולקדם אותו מוסיקלית באופן אינדיבידואלי.

תגובות מוסיקליות אצל תינוקות

תגובות מוסיקליות אצל תינוקות עשויות להיות תנועתיות בלבד (ראה הסבר לעיל), או קוליות. תגובות שמחה והנאה ממוסיקה הן שכיחות ביותר, אך גם תגובות פסיביות מובאות בחשבון בעבודה עם תינוקות. תינוק יכול להיות מאוד שקט וקשוב במהלך השיעור, או מאוד פעיל תנועתית ווקאלית.  כל מגוון התגובות יהיה טבעי ונורמלי, וחשוב להכיר את כולן.

פיתוח רפרטואר אישי

כל מורה המלמד בגיל הרך על-פי תאוריית החשיבה המוסיקלית, יוכל למצוא רפרטואר עשיר בספרות של Gordon Institute for Music Learning))GIML  או בנכסי צאן הברזל של השירה המקומית בארץ. פיתוח רפרטואר אישי של כל מורה הוא חשוב ביותר, ומטרתו לפתח את המוסיקליות האישית של כל אחד מאיתנו. הרפרטואר כולל שירים ודקלומים במודוסים ובמשקלים שונים, עם מילים או בלעדיהן, בליווי הצעות לפעילות בכל הגילאים.


*המאמר נכתב למגזין קול הטף
*ד"ר מיכל חפר
מטעם אוניברסיטת תל-אביב, בעלת תואר MA מאוניברסיטת טמפל בארה"ב בחינוך מוסיקלי, מומחית בגישת גורדון Level II. מפתחת ומדריכה את התכנית בארץ.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!