לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

תחושות מקצב

מוסיקה יוצרת אצל השומע תחושות והתרחשויות רגשיות ושכליות. יוצרת הנעה לתנועה בגוף ובמרחב. איך נפתח את השמיעה וההבנה הקוגניטיבית, הרגשית והמוטורית של ילדים בגיל הרך בעקבות יצירה מוסיקלית המתאימה לגילם.

מאת: ורד כרמל*

תפיסה מערכתית של הנושא
תינוק בריא נולד עם חמישה חושים דרכם הוא מכיר את עולמו. בתחילה מתפתחים חוש הטעם – (אינסטינקט המציצה והאכילה), חוש הראיה (מחפש את האם בעיניו), חוש  השמיעה, הריח והמישוש. כגדולים, אנו יכולים להעיד שחוש המישוש הוא אחד החושים הראשונים שאיתם נבדוק חפץ חדש ולא מוכר.

מחקרים שנעשו אצל פעוטות שהולכים עצמאית מצאו שהם שומעים ומגיבים למוסיקה, למרקם שלה ולמקצב שלה בצורה מדויקת.
מה תפקידינו כמחנכים בנושא זה?
בראש ובראשונה – לא לקלקל! לתת לילד את הלגיטימציה להגיב בהתאם להרגשתו והשמיעה הפנימית שלו.
ועכשיו ללמידה – לצאת מתוך התחושות הראשוניות האלה וליישם אותם ללימוד מובנה של מוסיקה, תנועה, מקצב, ניתוח מבנה ותוכן, פיתוח יכולת לעבוד בצוות, פיתוח דיוק מוסיקלי בנגינה ובהקשת מקצבים.

הבה נדמיין שאני מגיעה לקבוצת פעוטים בגילאים שנתיים – עד ארבע, אני משמיעה יצירה מוסיקלית.(נצא מתוך הנחה שבחרתי יצירה מוסיקלית המתאימה לגיל זה.)
מספר ילדים נעצרים, מקשיבים למוסיקה ומתחילים להתנועע בקצב הצלילים. מספר ילדים ממשיכים לשחק והמוסיקה היא רק רקע למשחק בו הם מרוכזים כרגע.
מה אם אני משמיעה שיר מוכר לילדים?
רובם יתחילו לשיר ולהניע את הידיים כפי שלמדו עם הגננת או עם המורה.
מה אם אני משמיעה מוסיקה לא מוכרת אבל מבקשת מהילדים לנוע בחדר לפי הנחיות שלי המבטאות את השינויים במבנה המוסיקלי?
מה קורה במוחם ובתחושתם של הילדים ברגעים אלה?
אם השכלתי לנתח את המבנה או המקצב המוסיקלי בהתאם ליכולת הילדים – הם ייהנו ויגיבו בהתאם ובמדויק למוסיקה. הפעוט יפתח אהבה למוסיקה ולמפגשים איתי.
במידה וההנחיות כוללות מטלות שמעבר ליכולת התנועתית של הילד, או הניתוח המוסיקלי הוא מסובך ואינו ברור לילד – הפעוט יפתח תסכול וכעס כלפי המוסיקה.

תחושה מוסיקלית
נועה ומיכאל בני השש ישבו והאזינו יחד עם ילדים בני גילם לקטע מוסיקלי שהושמע להם זה עתה. הם התבקשו לומר מה הרגישו כששמעו את המוסיקה. שניהם בחרו לתאר את ההרגשה באמצעות תיאור ציורי של המוסיקה העוברת דרך איברים בגופם. 
"אני הרגשתי את המנגינה בצלע הימנית של הגוף שלי עמוק בתוך הבטן", אמר מיכאל.
"אני הרגשתי את המנגינה מהלב לאוזן, מהאוזן לראש, מהראש למוח ומהמוח שוב ללב", אמרה נועה.

כל אחד מהם דיווח על חוויה אחרת. איך זה ייתכן? חוויית ההאזנה היא חוויה מאוד אישית ומופנמת. אין לנו אפשרות לראות בעינינו בזמן אמת את המתרחש אצל המאזין. לכן, מאז ומתמיד, הייתה ההאזנה נושא למחקר וקרוב לוודאי שתמשיך להיות כזו.
בדיקת קיומם של סוגי מאזינים שונים הייתה מטרת המחקר של דללנד (1993), שהגדיר שלוש קטגוריות ברורות של מאזינים:
המאזין הטקסונומי: מחפש מבניות ביצירה;
המאזין הפיגורטיבי: מתאר את היצירה בדימויים ובמטפורות, ומתבונן ביצירה כבאובייקט;
המאזין האמפתי: מתאר את עצמו בתוך היצירה, המרחק בין האובייקט לסובייקט מטושטש;
דללנד הגדיר סוגי מאזינים נוספים:
המאזין הטכני: מתייחס לטכניקת הנגינה;
המאזין הסולפז'יסטי: מסוגל לעקוב רק אחר הצלילים האבסולוטיים של היצירה;
המאזין המלודי: מתייחס בעיקר למלודיות של הנושאים שביצירה.

מסקנותיו של דללנד תקפות רק לגבי מאזינים מבוגרים, אך ניתן להניח כי במידה זו או אחרת הן מתקיימות אצל מאזינים בכל הגילאים. אם נחזור לתיאור הילדים, נמצא כי נועה אולי היא מאזינה טקסונומית? ("מהלב למוח").  ואילו מיכאל הוא המאזין האמפתי? מדבר מתוך תוכו ("הצלע הימנית").
(מתוך: כל אחד מאזין אחרת / ד"ר קלאודיה גלושנקוף / קול הטף גיליון 3)

תחושה ריתמית
ריתמוס – תנועה. כשאנו שומעים מוסיקה אנו חשים את המקצב שלה, את המרקם את הזרימה. ילד מוסיקלי – שומע במדויק וברגישות יתרה את המקצבים והמרקמים המרכיבים יצירה מוסיקלית.
ילד שמיומן בשמיעה ובניתוח מבנה מוסיקלי – יהפוך למוסיקלי יותר.
כשרון מוסיקלי – האם רק תכונה מולדת או פיתוח מיומנות – גם וגם.
פעוטות שומעים מוסיקה ומגיבים לתחושה הראשונית הטבעית שאותה הם שומעים.
תפקידינו לפתח אצלם את השמיעה והתגובה למבנה המוסיקלי.
פיתוח מיומנות במפגשים מכוונים עם הפעוטות תיתן לפעוט הגדל אפשרויות רבות יותר להתפתח ולפתח את כישרונו המוסיקלי.
לימוד ופיתוח מיומנות תנועתית לפי יכולת הבשלות והגדילה של הפעוט – תפתח את הביטחון העצמי שלו, לגיטימציה לחקור ולהכיר את הסביבה ולקבל את העולם שמתוודע אליו ברגשות חיוביים
.
תחושה פיסית
פעוט יקבל או ימצא חפץ שחדש לו, הוא יחקור אותו דרך חמשת חושיו. יסתכל בעיניו, ימשש את החפץ, יכניס לפיו כדי "לטעום" אותו, יאזין לצלילים הבוקעים ממנו. מהר מאוד יעבור לשלב החקירה והניסוי כאשר יבצע עם המשחק/החפץ החדש דברים שונים, כולל זריקה, גלגול, פירוק לחלקים, מציאת מגוון האפשרויות לפעילות עם החפץ החדש. הוא יעזוב אותו במידה וימצא חפץ אחר יותר מסקרן, או שימצא את אפשרויות המשחק עמו והחפץ ישעמם אותו.

כשאנחנו רוצים לפתח בילד תחושה ריתמית, הבנת מקצבים וניתוח מבנה של יצירה מוסיקלית, אנו משתמשים באביזרים שונים כאמצעי ליישום התחושה המוסיקלית על ידי ריכוז הילד בשמיעת המוסיקה, פעילות שונה עם אביזר בכל פעם שהמוסיקה מכתיבה את השינוי דרך המקצב או הדינאמיקה, תנועה מודרכת בחדר שמלווה אלמנט מתוך המוסיקה (מקצב, מפעם, עוצמה).

לסיכום, או, כיצד נגיע ליעדנו בשלום
כשאני מחלקת אביזר לילד אני רוצה ומקווה שינסה ויתנסה עם האביזר זמן קצר במטרה שיכיר את האביזר דרך חושיו. אני רוצה שידע את שמו האמיתי של החפץ ואחר-כך את מה הוא מסמל. אני רוצה שיתנסה במגוון רחב של סוגי חומרים ואת האפשרויות של כל אחד מהם. אני רוצה שיגע וימשש ויכיר ויאהב וירצה לפעול איתי עם האביזר. אני רוצה שידע לבצע הנחיות מכוונות ומדויקות המלוות מוסיקה או תנועה או ריקוד. אני רוצה שידע ליצור ולפתח רעיונות נוספים בעקבות החומר או בעקבות המוסיקה שאליה הוא נחשף במפגש.
לכן
• אני אחלק את האביזרים ואתן מספר דקות לגעת ולנסות בצורה חופשית ועצמאית עם החפץ שחילקתי, (לנגן, להקיש, לטעום,לגלגל ועוד)
• אני אשתמש בחומרים טבעיים: מקלות עץ, פירות עצי שרק, עיתונים, בדים, בקבוקים, חישוקים, כדורים, כריות, סוגים שונים של כלי הקשה איכותיים.
• מה שאני מראה- גם ניגע ונפעל איתו (לא רק תפאורה, לא ציור של ציפור על שפדל)
• אני אקרא בשמו האמיתי של החומר (מקל עץ, כדור פלסטיק, בד צבעוני, מטפחת שיפון) אחר-כך נחליט יחדיו למה זה ישמש (ציפור, רוח, גשם, סירה, פרח וכו')
• במפגש נקיים משימות סגורות עם הנחיה ברורה ופשוטה, כל פעולה – הנחיה, שינוי – שוב הנחיה. ומשימות פתוחות (מה עוד אפשר לעשות עם האביזר?) ליצור יצירה עצמאית של הילד עם עצמו.
• משימות לבד ומשימות בזוגות או ביחד.
• אדאג שקטעי המוסיקה שאבחר יתאימו באורכם, במבנה ובמרקם שלהם לאוזנם הרגישה של הילדים, יושמעו בעוצמה בינונית שתגרום לילד להתרכז במוסיקה אך לא להתחרש מעוצמה גבוה מדי ולא לגרום לתסכול מעוצמה נמוכה מדי שלא שומעים את כל הרבדים.
• לאהוב, לאהוב, לאהוב, את המפגש הבלתי אמצעי עם הילדים.
*ורד כרמל
תואר שני בשלוב אמנויות בלמידה מטעם אוניברסיטה לסלי, מורה למוסיקה ולתנועה, מנהלת מכללת דעת ועורכת תוכן.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!