לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

שירה, נגינה ותנועה – השער לחשיבה יצירתית

מאת: ורד כרמל*

חשיבה יצירתית אינה שייכת למעטים ברוכי כשרון מולד אלא ניתנת ללמידה. על ידי עידוד היצירתיות והדמיון אנו מקדמים את יכולת הילדים לחקור ולהבין את עולמם ומרחיבים את האפשרויות שלהם ליצור קשרים חדשים ולתובנות ייחודיות.

במחקר שנעשה לאחרונה על ידי ורד כרמל על הקשר בין חשיבה יצירתית לפעילות עם שירי משחק, נמצא כי ילדים אשר פעלו עם שירי משחק הראו יותר ביטויים של חשיבה יצירתית. המחקר נעשה במעון ויצו עם ילדים בגיל שנתיים-שלוש אשר חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת למדה ופעלה בשיעורי המוסיקה בליווי שירי הפעלה ומשחק המוכרים לנו. הקבוצה השנייה למדה ופעלה בליווי מוסיקה אינסטרומנטלית בלבד (מנגינות). הניסוי נמשך על פני שלושה חודשים, כ-15 מפגשים. במבחן יצירתיות שנעשה בתום הניסוי הילדים שלמדו בקבוצה עם שירי משחק – קבלו ציונים גבוהים יותר מאלה שלמדו ללא שירי משחק. כמו כן לאורך הניסוי הקבוצה שלמדה עם שירי משחק הראתה יותר ביטויים של יצירתיות מהקבוצה השנייה.

כמה דרכים להסביר את תוצאות המחקר, בראשונה עלינו להבין מהי חשיבה יצירתית?

חשיבה יצירתית משמעה היכולת להשתחרר מדפוסי חשיבה שהורגלנו בהם ולבחון זווית ראייה אחרת של הדברים. אדם יצירתי יקשור בין דברים שלא היה קשר ביניהם – בדרכים חדשות.

היצירתיות הִּנָה תכונה אוניברסאלית התלויה באופן קריטי במרחב שהאדם גדל בו. חברה המכבדת מוטיבציה פנימית ומאפשרת נטילת סיכונים – תצליח להכיל אדם יצירתי אשר תכונותיו ומעשיו שונים מהזרם המקובל. בחברה שמרנית שאינה מקבלת יציאה מהמסגרות המקובלות – האינדיבידואל יתקשה ליצור מפני שחברה כזו לא מקבלת שינויים ואף מדכאת את החלק היצירתי באדם.

בעולם שאנו חיים בו היום, עולם של שינויים מהירים, אנו צריכים לפתח ילדים המסוגלים להשתמש בדמיון ובכושר ההמצאה כדי להתמודד עם אתגרים שיגיעו אליהם. ילד שיתפתח למבוגר בעל מחשבה פתוחה ויצירתית יוכל להתמודד עם הבלתי צפוי, להשתמש בלמידה בדרכים אחרות, להתנסות במושגים חדשים, לחשוב בצורה גמישה, לעבוד עם אנשים בני תרבויות ודתות אחרות, לבחון מחדש ערכים ושיטות עבודה. אנו צריכים לתת לילד את המרחב ואת הביטחון כדי שיוכל לפתח חשיבה יצירתית עצמאית משלו. ילד שילמד ליהנות מעצם יצירתו, יגדל להיות אדם בעל ביטחון עצמי גבוה יותר.

הקניית חשיבה יצירתית לילדים
חשיבה יצירתית אינה שייכת למעטים ברוכי כשרון מולד אלא ניתנת ללמידה. יש הטוענים שגם גאונות היא תכונה נרכשת וכי יש אפשרות לפתח ילדים גאונים. על ידי עידוד היצירתיות והדמיון אנו מקדמים את יכולת הילדים לחקור ולהבין את עולמם ומרחיבים את האפשרויות שלהם ליצור קשרים חדשים ולתובנות ייחודיות. כיצד נבחין בין שעתוק ליצירתיות? כאשר אנו משתמשים במקור מידע אחד ודורשים מהילד להעתיק תמונה, לזכור מידע בעל פה או לבצע כוריאוגרפיה קיימת – אנו משעתקים את המידע ומשתקים את היצירתיות. אולם כאשר ההעתקה של מקור המידע היא רק לימוד מיומנות והכנה לקראת מתן אפשרות להשתמש במספר מקורות ידע כדי ליצור את השלם – זוהי הקניית חשיבה יצירתית.

חוקרים ואנשי חינוך מדגישים את ההתפתחות היצירתית כנדבך חיוני בהתפתחות הנורמלית של הילד; הם ממליצים לתת מרחב נאות לשם ניסוי ופיתוח החשיבה היצירתית ומשם לפיתוח האמנות בהקשרים של  המוסיקה, התנועה, המשחק והשפה.

התפתחות של היצירתיות בילדות
תינוק מגלה את העולם דרך זווית ראייה צרה של העצמים שסביבו, ככל שהתינוק גדל ומתפתח, כך יכולת המניפולציה התנועתית שלו עולה וכן גדלה יכולתו ליצור ייצוג יצירתי ומלא דמיון. פיאז'ה וּויגוצקי, אבות השיטה ההתפתחותית קוגניטיבית, טוענים שככל שהילד עולה בשלבי ההתפתחות עולה יכולתו לעסוק בהתנסויות של יצירתיות ודמיון. זוהי דרך דואלית שכן התפתחות עולם הדמיון מרחיב את יכולת התפיסה ותורמת להתפתחות החשיבה המופשטת של הילדים.

התפתחות חושית: הילד תופס את העולם על ידי חושיו; ככל שחושי הראייה, השמיעה והמישוש מתפתחים – כך מתחזקת יכולתו של הילד לתפוס ולהבין את העולם. ככל שנפתח את היכולת החושית כך תפיסת העולם של הילד תהיה רחבה ומאפשרת התפתחות של אישיות עצמאית ויצירתית.

התפתחות שפה דרך שירה: השפה היא סוג של ייצוג סמלי ובה הילד מטמיע יכולת הבנה קוגניטיבית ויכולת חשיבה מופשטת. ככל ששפת הילד מתפתחת יש לו יכולת להביע שלל חוויות ורגשות שהוא רוצה לשתף בהם את הזולת. ילדים שרים אין ספור פעמים שירי ילדים ושירי משחק האהובים עליהם. ככל שהשיר הופך למוכר להם, הילדים יכולים לעקוב אחרי התוכן ואף לזכור אותו יותר טוב מאשר סיפור מדובר; הם מרחיבים את היכולת השפתית דרך השירה והתפתחות זו מביאה ליצירה ורבלית עשירה.

התפתחות מוסיקלית: המשחקים המוסיקליים, המצאת שירים ומלודיות, משחקי מקצב ותיפוף –  גורמים לילד לפתח מיומנויות ויכולות מוסיקליות. ככל שהילד גדל – מתפתחות היכולות שלו ומאפשרות לילד להיות אמן מבצע (זמר, מנגן, מלחין).

התפתחות חברתית ורגשית: ככל שהמודעות והכישורים החברתיים של הילד מתפתחים כך הוא יכול להצטרף לאחרים כדי לבטא יצירתיות ודמיון.

מחקרים נוספים על היצירתיות בילדות
כיצד גאון יוצר? הבנת תהליך היצירה של גאון יכולה לשפוך אור על תהליך היצירה במוח

גרדנר בספרו העוסק בחקר האינטליגנציות טוען שלתהליך היצירה שני מאפיינים ברורים; הראשון: בנייה על פי סכמה וכללים ברורים. השני: מיומנות וחזרה אין סופית של תהליך היצירה. האמן מתחיל ליצור את יצירתו בתוך התבנית המוגדרת לו בראש. גם ילדים מתחילים לשחק כאשר קודם הם קובעים לעצמם את כללי המשחק. ככל שיש מיומנות רבה יותר, היוצר משקיע פחות מחשבה על ה'איך' (העשייה) והוא מתפנה להשקיע את מחשבתו על ה'מה' (היצירתיות). מוצרט כתב כבר מגיל ארבע יצירות שונות, המיומנות שלו בגיל הבגרות הייתה גבוהה מאוד, כך שביצירתו לא התמקד ב'איך' לכתוב, אלא ב'מה' יכתוב, הוא יכול היה לשמוע את הצלילים בתוך מוחו, ראה בדמיונו את הנושא המוסיקלי, את הכלים המנגנים ואת ההרמוניות. אפשר לראות תבנית זו גם אצל פיקסו ואצל אמנים אחרים.

לימוד דרך פעילות יצירתית

נורמן בספרו על  התנהגות המוח מביא את מחקרם של מוהטני והג'מדי אשר חקרו חשיבה קריאטיבית אצל ילדים בני ארבע-חמש ומצאו הישגים גבוהים יותר אצל אלה שלמדו בליווי תנועה ושירה. החוקרים חילקו את הנבחנים לארבע קבוצות, וכל קבוצה נבחנה על הידע שלה בנושא איברי הגוף כאשר הילדים למדו עליהם בדרך אחרת:

קבוצה ראשונה – בלי אימון ולימוד.

קבוצה שנייה – לימוד וורבלי של אברי הגוף בלי פעילות עם האיברים בתנועה.

קבוצה שלישית – לימוד ורבלי של איברי הגוף ותנועה עם האיברים.

קבוצה רביעית – למדו על איברי הגוף דרך תנועה ושירה.

הקבוצה הרביעית הראתה באופן ברור הישגים גבוהים יותר מאחרות.

לסיכום
יש ביכולתנו לפתח ולגדל ילדים אשר האמנות והיצירתיות אינה מפחידה אותם, אלה היא חלק מחייהם. עלינו לחפש עוד ועוד דרכים והזדמנויות לביטוי האמנותי והיצירתי של הילדים.
*ורד כרמל
תואר שני בשלוב אמנויות בלמידה מטעם אוניברסיטה לסלי, מורה למוסיקה ולתנועה, מנהלת מכללת דעת ועורכת תוכן.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!