לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כואב להם

מה קורה לילדים החשופים לאלימות במשפחה באותם הרגעים, כיצד זה משפיע על עיצוב אישיותם, על התפתחותם, על חייהם העתידיים


מאת: דבורה איציק *

תופעת האלימות כלפי נשים מצד בני זוגן היא בעיה חברתית ובריאותית הפוגעת במשפחה בהווה ובעתיד.לנשים נגרם נזק נפשי ופיזי קשה והילדים החשופים לחוויה אלימה זו חווים נזק נפשי ונמצאים בקבוצת סיכון גבוהה להיות אלימים או לסבול מאלימות בחייהם הבוגרים.
בארצות הברית האומדנים נעים בין 3.3 ל- 10 מיליון ילדים מגיל 3-17 החשופים לאלימות. מניחים שהמספרים גבוהים יותר, כיוון שמשפחות שבהן האלימות אינה חמורה, ובמרביתן ילודים ותינוקות החשופים לה, לא מתקבלים דיווחים על האלימות שמתרחשת בה. בארץ ההערכה היא כי בישראל בין 140- 200  אלף נשים חשופות לאלימות מסוג זה או אחר ויותר מ-500 אלף ילדים גדלים בבתים שבהם האלימות היא אורח חיים.

ילדים החשופים לאלימות בדרך כלל נמצאים במצב של  דריכות להתפתחות אירוע אלים ועסוקים בניסיון למנוע אותו. לעתים קרובות הילדים הגדולים אף ירחיקו את הקטנים כשהם "חשים" בהתפרצות המתקרבת, ינסו למנוע או להתערב בזמן ההתרחשות או ההתנהגות שגורמת להם לעתים להיפגע באופן ישיר מהאירוע. חשיפה לאלימות היא ההימצאות בטווח הראייה והשמיעה של האלימות וצפייה בהתרחשותה במגוון מצבים. המצבים הנפוצים שבהם נפגעים הילדים מתרחשים כשהם עדי ראייה לאירועם אלימים, כשהם שומעים את התרחשויות האלימות, משתתפים פעילים מרצון או באי רצון, נחשפים לתוצאות האירועים כמו נזקים לרכוש,פגיעה באם, התערבות משטרתית, לקיחת האם לבית החולים, מעבר למקום מוגן וכו’.  חשיפה למצבים כאלו משפיעה על התפתחותם החברתית, הרגשית, הקוגניטיבית והבריאותית עם השלכות ארוכות טווח על רווחתם כילדים וכמתבגרים וגם על תפקודם כמבוגרים.

במחקרים נמצאה חפיפה בין ילדים מוכים לנשים מוכות. ההערכה היא כי 40% מהילדים השוהים במקלטים חשופים גם הם לאלימות וגם מוכים.  מתברר גם שמצבם של ילדים אשר האלימות כוונה כלפיהם כבר בזמן ההיריון כעוברים גם קשה יותר מבחינת הפגיעה בהתפתחות: עלולות להיות בעיות בעיכוב התפתחותי שיתבטאו בהפרעות בדיבור, בעיות קשב, היפראקטיביות, היצמדות למבוגר ותלות, הפרעות. אצל תינוקות קיים חוסר שגשוג
(.(F.T.T  ילדים הנחשפים למצבים אלו יכחשו זאת על ידי מזעור, נתק בין  השכל ובין הרגש. הם יחלקו את העולם לטובים ולרעים,לתוקפים ולקרבנות. הם יתרחקו מפעילות חברתית, יתבודדו,  יבטאו את מצוקתיהם באמצעות הגוף על ידי מחלות, כאבים ותאונות. הם גם עלולים לסבול מבלבול בין מציאות לדמיון, מאי יכולת שיפוטית של מותר ואסור, מסף תסכול נמוך, ממצב של כוננות מתמדת ועמידה "על המשמר", מקושי במימוש הפוטנציאל האישי. הם יסבלו מתחושות של זעם, אשמה, אחריות, חוסר  אונים, עצבות, בלבול, פחד, לחץ ומתח, מהתנהגויות מופנמות בעייתיות של התכנסות עצמית, חרדות, דיכאון, מחשבות אבדניות, מהתנהגות מוחצנת בעייתית של תוקפנות, התנהגות עבריינית, בעיות חברתיות.
ילדות ונערות בהבדל מהבנים מבטאות את הקשיים בעיקר בהתנהגות מופנמת ובפגיעה בעצמן, בעוד שילדים ונערים מבטאים זאת בתוקפנות ובעבריינות. בגיל ההתבגרות מצוקתן של הנערות גוברת. בתקופת גיבוש הזהות המינית מתעורר קושי בהגדרת הזהות ובקשרים בין-אישיים.לאורך כל ההתפתחות קיים היפוך תפקידים כשהילדים לוקחים אחריות לתפקידי הורים. לגבי הבנים קיימות הוכחות, כי חלק גדול מהילדים החשופים לאלימות יתפתחו להיות גברים אלימים וכך ממשיכה התופעה במעבר בין-דורי. הדרכים להקלת המצוקה הן על ידי תמיכה חברתית מחוץ למערכת המשפחתית, צמצום גורמי הדחק במהלך החיים, יצירת מערכת תומכת של אחד ההורים או הורה מאמץ, קבלת החלטה להיות שונה מהאב, פתיחות לגבי חוויית האלימות של ביטוי כעסים, תאור האירועים ועיבוד החוויה.



*חלק מן מהנתונים המופיעים במאמר נלקחו גם ממחקרה של ד"ר הדס גולדבלט, המשמעות שמעניקים מתבגרים לאלימות ,אוניברסיטת חיפה
* קמפבל &לוונדווסקי ,1997


* המאמר נכתב למגזין קול הטף
* דבורה איציק היא עו"ס, מרכזת ארצית לתחום אלימות במשפחה, השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!