לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כוחו של המשחק

אינטראקציה חברתית, למרות היותה מצב מובן מאליו,  עלולה להיות קשה ומורכבת מאוד בעבור ילדים ש'אינם קובעים את כללי המשחק'. ניתן ואפשר להקל על אותם ילדים כבר בגיל הגן באמצעות משחק סגור היוצר מסגרת עם הזדמנויות שהילד יכול לנצל, ובכך - לעזור לו בבניית ביטחונו העצמי והאינטליגנציה הבין-אישית

מאת: תמר טלשיר-ליפשיץ*


דפוסי התנהגות נבנים ומתפתחים עוד בגיל הגן, ותפקידה של הגננת הוא לתווך ולהוביל את התהליך, תוך התבוננות, צפייה והתערבות במקרה הצורך.
המשחק, כמעשה, כפעילות, מזמן כל העת מצבים  חדשים המותנים ב: מקום, זמן, השלב במשחק, השותפים למשחק, מצב הילד במשחק והדימוי האישי שלו, וכן גורמים סובייקטיביים העוטפים את המסגרת המשחקית.
מצבים משתנים אלה מתבטאים יותר במשחק החופשי שתלוי בשותפים למשחק, ופחות במשחק סגור ומובנה וצפוי במידת-מה. משחק חברתי פועל תחת מטרייה, המנתקת את המשתתפים בו מהמציאות השגרתית. על הסקאלה שבין משחק חברתי סגור ומובנה בעל כללים נוקשים וחוקים ברורים ועד למשחק חברתי חופשי ויצירתי פתוח ודמיוני שרק המסגרת הכללית מגדירה אותו, באות לידי ביטוי אינטראקציות בין-חברתיות.
למשחק החברתי חוקים משלו, מוסכמים מראש, והוא מזמן מצב שבו ניתן ללמוד   ולתרגל מיומנויות פיזיות ומנטליות ולשוב ולחזור עליהן, עד שהילד יחוש שהוא שולט בהן ומוכן להתקדם לתבנית משחק / התנהגות  חדשה. יש משתתפים במשחק המקבלים עליהם חוקים אלה, ויש ילדים ש"להם יש חוקים משלהם" ואין הם מקבלים עליהם את חוקי הכלל.

יתרונו של משחק סגור, שהוא בונה את הביטחון העצמי של הילד. הוא יוצר מסגרת ברורה עם מרחב אישי/ קבוצתי ברור, ובתוכה - הזדמנויות שהילד יכול לנצל , כולן או מקצתן, ובאמצעותן –  להתרומם.
אולם, אינטראקציה חברתית  עלולה להיות קשה ומורכבת מאוד לילדים ש"אינם קובעים את כללי המשחק". הם אמורים להבין את כללי המשחק – תרתי משמע, כמו גם את המשתנים הרבים המשנים את עוצמתם כל  העת. הם אמורים להבין. הם אמורים לחשוב, לבחור, להחליט, להתמקח, לשפוט, לשמוע, לחכות בסבלנות, להבין את הצד השני – של הזולת, לתכנן, ולעתים למרות התכנון, לדעת לשנות את התוכנית  ולהגמיש  דעות. דרך משחק אינטראקטיבי,  מתפתחת הגמישות הספונטנית  ובעיקר הידע  להשתנות בהתאם למצב הזורם. ההזדמנויות הללו הן שלבי התפתחות, וכל ילד מתנסה  בחלקן וגדל איתן.

לעזרת הילד כאדם פועל בחברה, באה האינטליגנציה הבין-אישית. זו  האינטליגנציה שהנחתה, בין היתר, את הקדמונים שהתלכדו למען מטרה משותפת כמו ציד. אינטליגנציה בין-אישית  מושתתת על הכושר להבחין בהבדלים בין האחרים ולעשות בו שימוש. (יש מקצועות ש"נתפרו" על הכשרון הזה  לדעת "לקרוא"  את האדם, כמו: אנשי חינוך – לפחות חלקם, רופאים, כמרים, עובדים סוציאליים.)
בניית פרופיל האינטליגנציה הבין-אישית של הילד היא השלב הראשון במתן "קביים" לילד המתפתח. בבניית אותו פרופיל, ניתן להתייחס למאפיינים כמו: האם הילד חסר ביטחון עצמי, כועס, משקר, מתקשר עם בני גילו, מתקשר עם מבוגרים (או שמא מתקשר רק עם מבוגרים ולא עם בני גילו), עוזר לסדר, משחק יפה עם חבריו, צייתן, תוקפן, מבקש תשומת לב מוגזמת, תלותי, עצמאי, בוחר במשחק או נגרר אליו, האם הוא בעל קואורדינציה כללית, מה רמת המוטוריקה הגסה שלו או המוטוריקה העדינה, האם הוא מתמצא במרחב בחוץ או בגן, האם הוא מבין את השפה המדוברת או את הקודים של השפה, האם הוא שקט, מתבודד, האם יש לו נוכחות בקבוצה גדולה/קטנה? כל זאת על-מנת לקבוע את מעמדו במשחק, על הסקאלה שבין גורר לנגרר. היכן הוא ניצב על סקאלה זו.
אם הגננת מנהלת מעקב אחר הילדים, יש באפשרותה לדרג את הילדים ב-3 רמות (חלש, בינוני, חזק). הפרופיל הזה מספק לה כלי-אבחון  למצבו החברתי של הילד. על-פי החסר שלו, היא תבנה לו תוכנית שתפתח את הטעון שיפור. היא אמורה לזמן מצבים וליצור משחקים שיאפשרו לילד לגדול. הילדים החלשים מבחינה חברתית יקבלו "קביים" ובמה,  כמו גם מסגרת חברתית מצומצמת בתחילה (בסיטואציה זו לא ייטלו חלק הילדים המנהיגים, כדי לאפשר לאחרים לפרוח), ויתבקשו להציע פתרונות.
למשל, בסיטואציה של משחק  שמהירות התגובה בו היא אחד המשתנים היותר חשובים,  קל להיגרר אחרי מישהו שמחליט את ההחלטות במקומך. הוא, הילד-מנהיג  אשר "מצלם" במהירות את המצב, בוחן מה אינו רלוונטי כרגע, שופט ומכריע במהירות. הוא כרגע איננו, והבמה כולה היא של החלש. הגננת תדריך את החלש איך לפעול.
בעת ובעונה אחת  תזמן הגננת לילד המנהיג  מצבים שבהם יש מקום להתנהג במתינות, בסבלנות, להאזין לאחר, לחכות בתור, לחכות בסבלנות לילד האיטי, להתחשב בזולת.
חשוב לזכור, שהתנהגות בתוך משחק חברתי היא נלמדת. 
לעתים תכופות אנו פוגשים אנשים מבוגרים שחייהם "מנוהלים" על ידי  אותו ילד בגיל הגן פגוע ודחוי, שמעולם לא ניתנה לו הזדמנות לתקן את המצב. איתור הבעיה באותם שלבים מוקדמים שאנו כמחנכים אמונים עליהם, ייצור חברה שבה אנשים המונחים על-ידי עברם כדחויים יהיו מיעוט זניח.  


רעיונות למשחקים שיעזרו בפיתוח האינטליגנציה הבין-אישית בגן הילדים

תחת ה"מטרייה" של המשחק, אפשר לזמן מצבים שבהם יחוו הילדים  מצבי חברות שונים, ויחלו לפתח מודעות לעצמם ולזולת.
כללית, יש לספק אביזרים ולזמן מספר ילדים.
גם אם רק נספק את האביזרים ונניח לילדים, תתרחש איזושהי אינטראקציה, חופשית או מבוקרת/מכוונת על-ידי הגננת.

1. פיצה ענקית
משחק-פעילות זה לוקח אותנו לעשייה משותפת, כמו לישת בצק גדול והכנת פיצה ענקית לכל ילדי הגן. הילדים אמורים להתנסות במצב שעלול להשתבש, מאחר שכאשר לשים בצק גדול יחד , לכל אחד אמור להיות האזור שלו ושיטת העבודה שלו. אך בפעולה קבוצתית, כל אחד מתבונן בחברו וזוהי "הזדמנות"  להציק למישהו שלא עושה "כמו כולם".
הילד השונה  "מסומן" מיד: בין אם בסביבתו יש רעש חריג, ובין אם הוא איטי או פלש לטריטוריה של השכן, או מידת המיומנות שלו בלישה היא נמוכה. הגננת אמורה להיות כאן על תקן האו"ם: מפשרת, מסבירה (להסביר את העיקרון של סובלנות – לדעת לקבל את הזולת, גם אם הוא לא נוהג  כמוך), תומכת, מרככת מצבים  ומתאמת בין הילדים.

2. נקודת מבט של הזולת
כדאי שהילדים יחלו להביא בחשבון את נקודת ההתייחסות של הזולת. מוצע לגננת ליטול את התפקידים שאיתם הילדים מזדהים מאוד (סיפורי מתח, שבהם מככבים טובים לעומת רעים) ו"לתפור" סיפור שמתחשב בנקודת מבט שונה.
לעתים רואים את נקודת מבטו של השוטר ולעתים את זווית הראייה של הגנב, לעתים של הילד הקטן ולעתים של האב הכועס, ולעתים של הילדה הנעלבת, או של אימא פילה הדואגת לבנה. דרך כל אלה, נחשף הילד לזולת. כדאי לזמן, בין היתר, מצבים של להיות אהוב או להיות אוהב, וכן מצבי טיפול/חמלה/עזרה/קושי...
כל ילד יכול לשחק בכל תפקיד ( אם ירצה), כדי לחוות מצבי חברות שונים.
משחקי שיתוף פעולה מוכיחים את עצמם כשהילדים מכירים זה את זה. אז, הופכים המשחקים להיות יותר מורכבים ומרתקים ( את הילדים עצמם).


*המאמר נכתב למגזין קול הטף


ספר: "אני בבית א'+ב", הוצאת אח
בספרים אני בבית א ואני בבית ב ניתן למצוא מגוון משחקים לימודיים לילדים בגיל הגן.
המשחקים נועדו לפתח מיומנויות וכשרים כגון תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית,
התמצאות במרחב, מוטוריקה גסה ועדינה, חשיבה מתמטית, קריאה וכתיבה, כמו גם כישורים חברתיים.
בספרים דגש בהוראה, הקניה ותרגול באמצעות משחקים כגון משחקי מיון והתאמה, דמיון, זיכרון, חשיבה, רצף, ניחוש והסקת מסקנות.

בספר אני בבית א שלושה חלקים:
בבית – חדרים, תפקיד החדרים, שיוך אביזרים, מותר ואסור בבית, בטיחות וניקיון.
אוכל – מיון והכללה של קבוצות מזון, מרכיבי המזון, בטיחות וניקיון, טעם וריח.
צעצועים – מיון והתאמה של צעצועים.

בספר אני בבית ב שלושה חלקים:
גוף האדם – האיברים ותפקידיהם.
לבוש – מיון והתאמה של פריטי לבוש לאיברים השונים.
משפחה – מבנה המשפחה, אילן יוחסין.
*תמר טלשיר-ליפשיץ
מורה לפיתוח משחקים לימודיים במכללה  לחינוך בסמינר הקיבוצים בתל-אביב.
תמר מפתחת משחקים, הוציאה לאור מספר משחקים ומספר ספרי הדרכה בנושא תכנון משחקים לימודיים. בין ספריה: ספר המשחגים, מסיבא לי לשחק, משחקים לימודיים, טיולי משפחה בכיף ( עם ש. ביגלמן).

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!