לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

לראות את העולם כמו צייר

חשיפת הילד ליצירות אמנות המשקפות את הטבע תאפשר לו לחקור את סביבתו בעיניים חדשות ובהתבוננות מורכבת יותר, לנסח פתרונות ייחודיים ומקוריים ולהרגיש שייך

מאת: ד"ר פנינה בכר*

טבע, אמנות והקשר שבניהם

כיצד מתארים את הטבע? כיצד נראות תופעות כמו זריחה, פריחה, קמילה או צבעוניות בלתי נתפסת? ובעצם, כשאומרים "טבע" – למה הכוונה? האם זוהי ההתייחסות לנוף הנגלה לעין כאשר מתבוננים אל האופק, כלומר אל כל מה שנכלל במסגרת העין בין השמיים לאדמה? או אולי הכוונה היא לחיות הבר, אלה שאורח חייהן לא הופרע על ידי הקדמה? או האם אנו עושים אידיאליזציה של העולם של פעם ומייחסים לו התנהגות טבעית -חיים ללא מיכון מודרני מתוחכם. כלומר, במילה "טבע" אפשר להתכוון לטבע האנושי או לטבע החיות. נושאים אלו מתוארים באמנות החזותית בדרכים רבות. יש המנסים בכל כוחם להעתיק את הטבע במדויק, ויש המנסחים מילון אישי של צבעוניות ושל טקסטורות לתיאור הטבע. יש כאלו שזיהו נושאים אלה עם פחדים נסתרים שאין עליהם שליטה, ויש המתכוונים לתכונות חיוביות ותמימות. על ה"כיצד" באמנות נשפכו נהרות של דיו, אולם עדיין לא ברור איך בעצם מתאר האמן את הטבע, לא ברור כיצד הוא נקלט בעין המתבונן מה גורם לצופה ביצירת אמנות להתמקד בתופעה אחת ולא באחרת? וכיצד נבחר החומר והמצע לתיאור התמונה?

ייתכן שחלק מגדולתה של האמנות היא בעובדה שהמסתורין לא פוענח ואנו הצופים נדהמים שוב ושוב באופן שהאמן שהתבונן באותן התופעות שאנו חזינו בהן חווה את המראות באופן שונה והטעין אותם ברבדים נוספים. מדובר בחשיבה ללא מילים, בתיאור הטבע באמצעים חזותיים כאשר מוטמעים בו מסרים עמוקים.

החשיבות שבחשיפת הילד ליצירות אמנות

אם כן, מה הטעם בחשיפת הילד הרך ליצירות אלו. גם הילד, כמו האמן, הנו חוקר ומתנסה. שניהם מתבטאים באמצעים חזותיים. לשניהם משמש הביטוי האמנותי אמצעי להתמודדות עם רגשות וחוויות שלא ניתן לבטאם במילים (גרדנר, 1983). הפסיכולוגים מתלבטים באשר ליכולת לחשוב ללא מילים. האם השפה קובעת את החשיבה או שהחשיבה קובעת את השפה (נוי, 1999). האם ניתן לחשוב בתמונות או בייצוגים חזותיים? וכיצד ניתן, אם כך, להעשיר חשיבה כזו?
אנו יודעים היום שכושר הייצוג של הילד מתפתח בהתמדה לשני כיוונים המקסימליסטי והמינימליסטי (שם)  - לפי הראשון הופכים הייצוגים למלאים ולעשירים יותר, ולמעשה מדובר בהתפתחות הדמיון. לפי הכיוון השני הופכים הייצוגים לחסכניים יותר, עד לשלב שבו ניתן לייצג באמצעות סמל קטן עולם מלא. למעשה, מדובר בהתפתחות הסימן ומערכת הסימנים - השפה.

חשיפת הילד ליצירות אמנות שעניינן טבע חשובה, אם כן, במיוחד בתקופה בה הילד חוקר ומנסח לעצמו את תמונת העולם. התבוננות הילד תעשר כאשר ייחשף לתמונות אמנות שבהן יש ייצוגים ייחודיים, מורכבים ומפתיעים של הטבע. בזכות חשיפה כזו יוכל הילד לבחון את סביבתו בעיניים חדשות. התבוננותו תהייה מורכבת יותר. מגוון הפתרונות שבהם חזה ביצירות אמנות יאפשר לו לנסח פתרונות ייחודיים מקוריים משלו. הוא יהיה ער לפרטים. אם תחילה יהיה מסוגל להבחין ולאחסן בזיכרון רק חלקי פריטים, הרי במשך הזמן, בעקבות תרגול נכון, יוכל להבחין במספר גדל והולך של פרטים. אלה יעברו עם הזמן תהליך של קטגוריזציה, וכאשר יישלפו מן הזיכרון הם יאפשרו לו לייצג תכנים מורכבים.

לחשיפה ליצירות אמנות בנושא הטבע יש יתרון נוסף: היא מבססת את מקומו של הילד בסביבתו.  אותן תמונות מורכבות ומפורטות של הטבע שיפנים הילד יאפשרו לו גם למקם את עצמו ולחוש שייך. באמצעות הצגת יצירות האמנות שעניינן טבע ילמד הילד מספר דברים:
הוא יכיר יצירות אמנות חזותית, יכיר את האמנים ואת עבודתם האמנותית, יתפתח כבן תרבות. בנוסף יעשיר הילד את כושרו לקלוט את סביבתו ויפתח את תמונת העולם הסובב אותו כשהוא ער לפרטים.
מעבר לכך, בעת קליטת הרשמים, מיונם והפנמתם כייצוג טעון וככר לפיתוח הדמיון, הוא ינסח את מיקומו בסביבה כשהוא מפנים את התמונות ומנכס אותם כתמונות "שלו". פסיכואנליטיקנים כארנסט קריס (1952) מכנים יכולת זו בשם אוטונומיה אינטלקטואלית. התכונות שבאמצעותן דולה האמן ממעמקי הבלתי מודע את החומר ליצירתו. משוחרר מריסונים כובלים. האמן שולט בתהליכי חשיבה אלו ומאפשר לעצמו להתייחס אליהם תוך תחושת ביטחון ביכולתו (נוי, 1999). מרכיבי החשיבה הראשוניים מעשירים את החשיבה ותורמים לעלייה בדרגות החופש והגמישות של החשיבה (שם). הילד מרשה לעצמו הרפתקנות, גישוש וחיפוש תוך נטילת חופש ללכת לכיוונים שונים ואפילו מרגיש צורך לעשות כך, כדי להגיע לביצועים מעולים.
הוגי דעות שהתייחסו לנושא זה מבחינים בדיאלוג שבין האוטונומיה הפנימית והסביבה (ירדן, 1983; קניאל, 1985 ;Dearden, 1975; Gibbs, 1979). מאסלו מתייחס (1964Maslaw,) ליכולת לקיים את הבחירות שעולות כתוצאה מן המפגש של האוטונומיה הפנימית והעולם החיצוני, נוי
(1999) מתייחס לפעילות האומנותית כמשלבת בין שני העולמות - הפנימי והמציאותי. לדבריו, זהו ניסיון לעכל ולהבין את האירועים המציאותיים בשפת הרגשות והחוויות, ואת הרגשות והחוויות במושגי המציאות.

הציפייה בתום הלמידה מהילד היא להיות חוקר בלתי נלאה ומתמיד. כלומר, שהילד יפתח יכולת למידה ארוכת טווח, ויגיע להתפתחות מתמשכת (פרנקנשטיין, 1978). מטרות אלו יושגו כאשר הבוגר יפנים תכונות והתנהגויות סקרניות, יהיה ער לעולם הסובב אותו וילמד לבחון, לנתח, לזכור, להשוות, לייחס פרט לאחר, ולהפוך את הממצאים לפריטי ידע שישמשו אותו באופן ביקורתי בהמשך.

התבוננות חדשה ביצירות אמנות

נדגים את הדברים באמצעות מספר יצירות אמנות, בנושא הפרח או הפריחה באמנות. הפרח מופיע, למשל, בציורי החמניות של ואן גוך (1853-1890) כדימוי לשלבי חייו של האדם, מפריחה צעירה ועד לקמילה ויובש. לכאורה צייר האמן את הפרחים עצומי הממדים בשלבים שונים של קמילה; אלא שבמבט נוסף נראה שהפרחים הללו, שצומחים בזמן קצר כל כך לגובה רב וקמלים כשראשם העצום מתכופף ומשחים, שימשו אותו כאמצעי לתיאור מחזור חיים שלם. לעומת זאת, אם נבחן כיצד ראה את הפרח קלוד מונה (1840-1926), נלמד שאופיו של האמן והמסרים שרצה להעניק באמצעות הפרח הניעו אותו לבחור את הפרח בשלב שבו הוא בשיא פריחתו. הוא עיצב אותו  בסקלת צבעים שונה באופן מהותי מזו שבחר ואן גוך. אלא ששני הציורים מעלים שאלה בדבר תיאורי הטבע המעוצבים בחדר מול הטבע שבחוץ, כפי שטבעי לחשוב עליו. מונה היה בעיקר חוקר הטבע הנמצא בחוץ. רוב ציוריו הם סוג של מחקר על השתנות האור בטבע, הצבעים והעונות. דוגמה לסוג כזה של ציור הוא הגן, שבו ניתן לראות את החמניות הגבוהות והמרשימות, הפרחים ממלאים את כל הנוף, והדמויות מגומדות לנוכח הפריחה המרשימה. מונה תיעד את הגן שוב ושוב. זה אינו הטבע הטבעי שהזכרנו בראשית הדברים. מונה עיצב לעצמו את הטבע. הוא שתל את הפרחים, בחר את הגוונים ואת הטקסטורות ותיעד את ההשתנות של הטבע בגנו.

חשיפת הילד למגוון המשמעויות הטמונות בפרח, הסמליות, הצבעוניות, החומר והצורה מאפשרת לו לבחון את הפרח בעיניים חדשות. התבוננותו תהיה מורכבת יותר, הוא יהיה ער לרבדים הטמונים בו. השוואה בין הפריחה בגן שיצר מונה מול השימוש בפרח כחומר בדיוקן שיצר ארצ'ימבולדו (1527-1593) מפתיעה. עלינו להציג את היצירות לפני הילד באמצעות משחק בהן ובמרכיביהן, כך שלילד תינתן ההזדמנות לשאול את שאלותיו ולמצוא תשובות רבות לשאלות. כדאי שהילד יוכל לבחון בעצמו את היצירה כשהוא מנייד את המרכיבים שלה ובודק בעצמו את הרבדים שטמונים ביצירה. מגלה בעצמו את המטען הרגשי, הרעיוני והתרבותי שהיא נושאת אתה. אם נעשה זאת, אז יוכל הילד להתקרב ליצירה בקצב אישי ולפתח באמצעותה כל אותן יכולות קוגניטיביות, מטה-קוגניטיביות ריגושיות וביצועיות שהוזכרו בתחילת הדברים.

הגלריה הקטנה
ה"גלריה הקטנה" היא חברת פיתוח ותכנון משחקי אמנות לילדים. משחקי "הגלריה" מתמקדים בפיתוח התבוננות והבנה, ובכך פותחים בפני הילד את דלת הסתרים לעולם עשיר ומלא בחוויות ועניין שיתרמו לו בהמשך.
הגלריה הקטנה מציעה ערכות בנושאים שונים להפעלה בגנים ובבית. הערכות כוללות תמונות גדולות לתליה בגן או בבית וכן את כל החומרים לפעילויות כגון: דפי עבודה צבעוניים עם תמונות מרהיבות, מגנטים, פוסטרים צבעוניים לפעילות חווייתית בגן ובבית, חותמות וכו'. החומרים מספקים שעות ארוכות של פעילות קבוצתית ויחידנית.
המטרה העיקרית של ה"גלריה הקטנה" היא יצירת מפגש בין הילד ויצירת האמנות בכל מקום שבו הילד נמצא, לאו דווקא בסביבות משחקיות. כלומר העשרת הסביבה היום יומית ביצירות אמנות, כך שהן תהפוכנה לחלק מחייו.
חברת "הגלריה הקטנה" הוקמה על ידי ד"ר פנינה בכר. ד"ר פנינה בכר עוסקת בחינוך לאמנות שנים רבות, וממלאה קשת של תפקידים בתחום החינוך לאמנות בארץ.


*הכתבה נכתבה למגזין 'קול הטף'

מקורות
גארדנר, ה. (1982). מוח חשיבה ויצירתיות. ספרית פועלים.
ירדן, י. (1983). פיתוח אוטונומיה אישית דרך בחירה בלימודים. הד הגן, מ"ז (גו), 241-249.
נוי, פ. (1999). הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות. תל-אביב: הוצאת מודן.
קניאל, ש. (1985). חופש בתוך גבולות. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 12, עמ' 33-42.
פרנקנשטיין, ק. (1978). אמת וחופש, ערכים בחינוך. תל-אביב ספריית פועלים.

 
Dearden, R.F. (1975). Autonomy as an educational ideal. In: Brown, S.C., Philosophers
               Discuss  Education. London, The Macmillan press, pp. 3-18
Gibbs, B. (1979). Autonomy and authority in education. Journal of Philosophy of Education
  13, pp. 119-132
Maslow, A. (1964). Religion, values and peak experiences Columbus, Ohio State University
               Press.
*ד"ר פנינה בכר
עוסקת בחינוך לאמנות שנים רבות, וממלאה קשת של תפקידים בתחום החינוך לאמנות בארץ.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!