לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

בתנועה זורמת –  על חשיבות התנועה לילדים

מדוע חשוב לנוע? כללי עשה ואל תעשה ורעיונות לפעילות

מאת: שלומית שרייבר*

ילדים נעים מיום היוולדם. התנועה מאפשרת להם להכיר את העולם הסובב אותם ומהווה בסיס להמשך התפתחותם התנועתית, התחושתית, הקוגניטיבית והרגשית. בתהליך התפתחות הילד חלים בו שינויים המתבטאים בהתפתחות מוטורית, קוגניטיבית ולמידה התנהגותית. אלו יתפתחו על ידי גירויים חיצוניים וחוויות שהילד צובר. מכיוון שסקרנות הילד כלפי העולם היא רבה, עלינו לנצל את הרעב שלו לידע ולדאוג לגירויים מגוונים בסביבתו וזאת על מנת לפתח אותו.

בעשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים בתחום האינטליגנציה, המוכיחים כי אינטליגנציה היא תכונה דינמית שאינה קבועה מראש, וכי גירויים המותאמים ליכולת הילד יכולים לסייע רבות להתפתחותו. כן הוכח, שהתפתחות מוטורית מהווה אבן יסוד לכישורים אינטלקטואליים מאוחרים כמו קריאה וכי קיים קשר בין התפתחות זו לבין כשרים שכליים ורגשיים מאוחרים יותר.  

מעניין לדעת שבשנה- שנתיים הראשונות לחייהם, עוברים הילדים תהליך התפתחותי, שהוא תוצאה של התפתחות אבולוציונית בת 350 מיליון שנה!! במילים אחרות, תהליך ההתפתחות התנועתית והתחושתית של ילדים בשנה הראשונה לחייהם כולל:
1. מעבר ממצב מאוזן (שכיבה) למצב מאונך (עמידה).
2. רכישת מגוון צורות התקדמות –  גלגול, זחילה, הליכה, ריצה, קפיצה.
3. התפתחות של התנועה העדינה – היכולת לאחוז חפצים, לסובב ולפתוח מכסים וכדומה.
מטלות אלו הן מטלות מורכבות ביותר לביצוע ובכל זאת כל ילד רוכש אותן לבסוף בתהליך ההתפתחות התנועתי שלו. נכון, יש נורמות מקובלות להתפתחות, אשר נקבעו לקצב ההתפתחות ולרצף ההתפתחות (אנו מצפים שקודם הילד ילמד להתגלגל, אחר כך לשבת, אחר כך לעמוד וללכת וכן הלאה), ובכל זאת לכל ילד רצף התפתחותי משלו וקצב התפתחות משלו, המושפעים השפעה רבה מהמטען התורשתי שלו ומהסביבה שבה הוא גדל.  הידע, ההבנה וההתערבות הנכונה שלנו חשובים כדי לאפשר לילדים להגיע למלוא מיצוי הפוטנציאל שלהם על מנת למנוע בעיות בעתיד וכדי לפתור קשיים קיימים. כמעט לכל ילד ניתן לעזור במשהו: האחד מעט מסורבל, השני זקוק למעט עידוד בפיתוח המוטוריקה העדינה שלו, השלישי עומד מהר אך מעולם לא אהב להתגלגל ולא למד עדיין לשבת וכן הלאה. חשוב להבין שאת הקשיים התנועתיים שלנו אנו "סוחבים" הלאה במהלך החיים. לעתים התערבות מועטה בגיל הצעיר תמנע בעיות משמעותיות בהמשך הדרך.

בשנות החיים הראשונות מתפתחת נפש הילד במקביל לגופו המתפתח: הפעילות הגופנית והחוויה התחושתית תורמות, כאמור, להתפתחות זו. בשנים אלו, מפתח הילד גם את הדימוי העצמי (התכונות וההערכות שהוא מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן) המבוסס על הדימוי הגופני. פעילות גופנית תתרום לדימוי עצמי חיובי וכן תעניק ביטחון לילד בהכרת גופו וגבולותיו.
הפעילות הגופנית חיונית, שכן היא תורמת להתפתחות השרירים, העצמות והאיברים הפנימיים ולהתפתחות המוח. בנוסף לפעילות התנועתית עלינו לדאוג לסביבה מעודדת ומגרה, שתפתח את היצירתיות, את המקוריות ואת היזמה הטמונה בילד ובעתיד תאפשר לו לתפקד גם במצבים פחות בטוחים וברורים.

מה הם הנושאים שנרצה להדגיש?
מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, חשיבה קוגניטיבית, קואורדינציה, לימוד מיומנויות יסוד –  כמו גלגול, קפיצה, בעיטה, זריקה וכו', מקצבים –  היכולת לתאם את התנועה לפי קצב כמו מהר ולאט, הכרת חלקי גוף, יציבה ושיווי משקל. על הילד ללמוד להבחין בין ימין לשמאל. ההכרה התנועתית בין שני חלקי הגוף והיכולת לחצות את "קו האמצע" הן הכנה לקריאה ולכתיבה בשלב מאוחר יותר. התמצאות במרחב האישי והכללי –  המרחב הפנימי הוא הסימטריות של הילד – צד שמאל וצד ימין שלו המאפשרים לו לפעול בחופשיות עם יד או רגל אחת וכן עם שתי הידיים או שתי הרגליים. המרחב החיצוני הוא המודעות לכיוונים: שמאל וימין, למעלה ולמטה. כן חשוב לפתח את התמצאותו של הילד במרחב ובמושגי זמן, כלומר, תנועה בזרימה אחידה וללא עיכובים שתורמת בהמשך לפעולות עדינות כמו כתיבה.

מתי להתחיל?  
יש להתחיל מהתחלה, ממש סמוך ללידה. מגיל חודש בערך, ניתן ל"תרגל" את הפעוט. בתחילה, במסז' מעורר ועדין על פני כל הגוף ובתנועות פשוטות של קירוב והרחקת הידיים והרגליים ממרכז הגוף. בהמשך נעקוב אחר התפתחותו ונעודד אותו. כשהילד שוכב על גחונו –  נפזר מסביבו צעצועים לעורר בו עניין, כשיקום ויתחיל לנוע כשהוא נעזר בחפצים מסביבו –  נדאג שיהיה לו במה להיאחז וכשיגדל וירצה לנוע במהירות ממקום למקום, או לשחק בכדור במרחב גדול – נאפשר לו זאת.

חשוב! אין לכפות על הילד תנועה רק משום שקראתם באיזשהו מקום כי בגיל זה ילדים כבר מבצעים אותה. ילד לא יבצע תנועה מסוימת, פעמים רבות משום שהמערכות הגופניות והנוירולוגיות שלו טרם התפתחו דיין.

אז מה לעשות?
הרעיון הכללי הוא להשתמש באמצעים פשוטים בנוסף להכוונה מאנשי מקצוע ובהמשך לעשות שימוש בספרות מקצועית. ניתן לפנות לטיפות החלב (שבהן מועברים קורסים קצרים), למלווים התפתחותיים או לפיזיותרפיסטים המתמחים בפעוטות ובילדים. מכיוון שהמטרה של הפעילות היא לעודד את הילד לנוע ולא להפוך אותו לספורטאי מצטיין, חשוב לבצע אותה באווירה נינוחה. ניתן לעשות זאת בכל מקום (בבית, בחצר, בגן השעשועים או על כר דשא). פעילות גופנית משותפת להורים ולילדים תורמת לכולם לגוף ולנפש. גן השעשועים, למשל, מספק עולם שלם של אתגרים: טיפוס, סיבוב, נדנוד, הליכה בשיווי משקל, זחילה וארגון הגוף. משחקי כדור, הליכה, ריצה ושעשועים במים - כל אלו הם אפשרויות לפעילות משותפת, זמינה ולא יקרה.
בבית ניתן במעט יצירתיות להפוך את החדר למסלול תנועתי מעניין: כריות, שמיכות וכיסאות. אם נוסיף אביזרי תנועה פשוטים כמו דלגיות או חישוקים נוכל לגוון בדרכים רבות.
כדי לפתח את המוטוריקה העדינה ניתן לעזור בלישת הבצק, להשחיל חרוזים או לפתוח ולסגור קופסאות מעניינות.

חשוב לעודד את הילדים לתנועה תוך שימת לב אם חלים שינויים אצל הילד ואם יש לנו שאלה, לא להסס ולהתייעץ עם אנשי המקצוע.
*שלומית שרייבר
מומחית בתנועה ובשיטת פלדנקרייז לילדים, מנחה השתלמויות בתנועה לאנשי מקצוע  וכותבת חוברות פעילות בתנועה.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!