לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

הקשר הישיר בין חינוך גופני איכותי להצלחה ב'ראשית כתיבה'

מאת: קרן רז

ישנם ילדים, החל מגיל 4, המופנים לריפוי בעיסוק, כיוון שהם נמנעים ממשימות יצירה, מגלים קושי בגזירה ובצביעה, מתקשים לכתוב את שמם, ומגלים איכות גרפו-מוטורית נמוכה. בנושא 'ראשית כתיבה' בכיתה א' תנועות הכתיבה המגוונות שלמד הילד בגן חובה הופכות להיות ייצוגים גרפיים, ומן הילד נדרש לגלות יותר דיוק וויסות השליטה המוטורית העדינה.
המרפאים בעיסוק, שמטפלים בילד הסובל מקשיים כאלו, אמורים ראשית לבדוק מה הן הסיבות שבגללן הגיע הילד אליהם, ושנית – באילו מקומות מתעורר אצלו עיקר הקושי. הנקודה המשותפת בתשובה על שתי שאלות אלו תקל עליהם להגדיר את  יעדי הטיפול. עם זאת, המורים לחינוך גופני יכולים לעזור לאותם ילדים על ידי תגבור וחיזוק יחד עם המרפאים בעיסוק.

פתרונות והצעות לטיפול
פתרון לבעיה מההיבט הארגונומי כולל בדיקת מנח הדף, מנח הישיבה, אחיזת העיפרון. כן יש לבדוק האם הכיסא והשולחן מותאמים לגובה הילד ומאפשרים לו ישיבה נוחה ולא מאומצת.
המורה לספורט יעזור בחיזוק הצדדים שבהם מתגלה חולשה:

1. עבודה של כף הידסיבוב של חישוק סביב היד, כאשר הילד אוחז באחיזת מלקחיים ואצבעות 4, 5 לא משתתפות בפעילות.

2. עבודה על שיווי משקל אישי ומרחבי   כאשר יש להקפיד על מנח הגוף, ולבדוק האם חגורת הכתפיים חלשה. הילד צריך לנסות להתייצב  כנגד כוח הכובד לפרקי זמן מתמשכים תוך הפרדת תנועות טובה.
אם לא קיימת יציבה והפרדת תנועות, נראה תנועתיות לא זורמת. כדאי להשתמש בתרגילים רבים הכוללים הרמות, דחיפות, קפיצות ורוטציות.

3. חיזוק חגורת הכתפיים – פעילויות במצבים של יישור חגורת הכתפיים והפעלת כוח - סקוטר, זחילה על גחון, עליות מתח, צביעה על נייר המונח מעל הראש. תליית משחקים על הקיר, פלסטלינה, כדורים ספוגיים.

4. תיאום בילטרלי – לתיאום בילטרלי חשוב שתהיה יד עזר מייצבת. שתי הידיים עושות את אותה פעולה.
המשימות המתאימות במצב זה הן דחיפות, משיכות חבל, קשירת גומייה לסולם ומשיכה, גלגול נחש מפלסטלינה, קריעת נייר, סחיטה, פטיש מסמר, חידוד עיפרון.

5. קינסטזיה  -  כשיש תחושה קינסטטית טובה אין צורך בהסתכלות. כשהתנועה אינה מאוחסנת בזיכרון על סמך תבנית קינסטטית תקינה הילד ימשיך להישען על רמזים חזותיים, ילחץ חזק על העיפרון, ועלול לאחוז לא נכון. בפעילות נעודד את הילד לבצע פעילויות שיעודדו קבלת משוב עמוק מהגידים ומהמפרקים, תוך כדי התנסות מדורגת של הפעלת חלקי הגוף באופן מותאם במרחב וללא משוב של ראייה.
משוב מהמפרקים ומהגידים -  נשיאות משקל, קפיצות, נפילה מקצות האצבעות לעקבים, קפיצות חמור וצפרדע, הליכה על קורה בעיניים עצומות.

6. המערכת הוויסטבולרית –  כאשר הילד יושב באופן לא יציב תיפגע היציבה, הכתיבה תהיה רופפת או רועדת.
יש לאפשר פעילויות שתאפשרנה חוויה תנועתית, סיבובית ליניארית, במרחבי התנועה השונים. ניתן גם משימות שמעודדות שמירה על איזון ויציבה כתוצאה משינוי מנח הראש.

7. אינטגרציה חזותית-מוטורית –  כאשר הילד מתקשה בביצוע פעולת כתיבה רצופה לאורך זמן, הכתיבה לא תהיה מדויקת וקריאה, והילד יפצה את עצמו על כך דרך קירוב הראש למשטח הכתיבה. הבעיה היא בקישור מלווה בקושי בקשר עין-יד. בחיי היום-יום אנחנו מבצעים פעולות רבות ביותר בקשר עין-יד. פעילות מתקנת היא קליעה למטרה בגדלים שונים.

8. תכנון תנועה –  הבעיה היא היכולת להוציא לפועל פעולה מוטורית בלתי מוכרת ברצף הנכון. ילד המתקשה בתכנון מוטורי יסתגל לאט לתהליך הכתיבה.
אנו נעבוד על דרכים לשיפור התכנון ולהפיכת הכתיבה לאוטומטית, נבנה מסלולים ונבקש מהילד לעבור בהם בצורה נכונה ויעילה. לדוגמה, כניסה למנהרה, הליכה על קורה ולבסוף - קליעה לסל.

9. תפיסה חזותית-מרחבית –  ניצור משחקים שונים לשיפור תפיסה חזותית כדי לעבוד על מושגים של - למעלה, למטה, ימינה ושמאלה.


*המאמר נכתב למגזין קול הטף
*קרן רז: B.A בחינוך גופני, עוסקת בריפוי בעיסוק. מפתחת תכניות לימודים במכללת 'דעת' ומדריכה מורות וגננות.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!