לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

חושים ותחושות

יובל כל הזמן 'מציק' לחבריו. הוא נתקל בהם, מחבק אותם, מתגרה וסוחף אותם להתגוששות פיסית. החברים כועסים ורצים לספר לי. יובל לא מבין,  הוא רק רוצה לשחק עם החברים ובכלל לא להכאיב להם. ליובל יש חסר בתחושה העמוקה ולכן הוא צריך גירוי חזק מאוד כדי לחוש את איבריו הפנימיים. גם תחושת הכאב שלו מופחתת ומה שמציק וכואב לחבריו לא מפריע לו. קפיצה בטרמפולינה, סחיבת מריצה מלאה חול – עוזרות ליובל להשתלב מחדש.

מאת: רחלי בללי

  אחת... שתיים... שלוש... דג מלוח. שני דגלים. שלושה מקלות. תפשוני. המחשבה על שנת שישים ושש למדינת ישראל מחזירה אותי אל הילדות. אל אותם ימים שבהם השכונה הייתה הבית השני, או ליתר דיוק חלק בלתי נפרד מהבית הראשון. באותן שנים, שמענו פחות על ילדים עם ליקויי למידה. התיאור הקשה ביותר היה: 'הילד שובב גדול'. מעט מאוד ילדים נשלחו לאבחון ולטיפול אצל נוירולוגיים או פסיכיאטרים. האם זה קשור למשחקי השכונה של פעם? ממחקרים בנושא עולה כי קיים קשר ישיר בין התנסויות מוטוריות ותחושתיות לבין ההתפתחות התפקודית של ילדים.

החוויה האנושית, כמו גם יכולת הלמידה שלנו, משובצת באירועים תחושתיים (סנסוריים) בחיי היום-יום. למעשה, תחושה היא כמו שפה המשותפת לכל המין האנושי. כולנו יודעים מתי נעים, מתי כואב, מה אני שונא ומה אני אוהב. התחושות השונות והאינטגרציה ביניהן, הנן תנאי בסיסי לתפקוד יעיל של הגוף, להתנהגות מתאימה וליכולת ללמוד.
בכל רגע נתון הגוף שלנו חשוף לגירויים המגיעים מאיברי החישה השונים ומועברים בעזרת קשרים עצביים אל המוח. המוח מאחסן, מארגן ומתרגם אותם בתהליך של עיבוד חושי לתגובה מתאימה ולהתנהגות ההולמת את התחושה.
כאשר המסר החושי עובר למוח בצורה לא מדויקת זה פוגע בתפקוד. פעמים נמצא באיברי החישה השונים רגישות יתר, או לחלופין תת-רגישות. מצב זה יש לו השלכות הן על הפן החברתי והן על אפשרויות הלמידה. לכלל הילדים הפועלים באופן לא מתואם על רקע חושי אנחנו קוראים ילדים עם הפרעה בעיבוד חושי.  

מהי הפרעה בעיבוד חושי?
מדובר בבעיות חושיות, הנובעות מעיבוד נוירולוגי לקוי. הליקוי הוא במערכת אחת או יותר ממערכות התחושה שכל כך הכרחיות להישרדות, לתחושת הביטחון, לפיתוח דימוי עצמי ולתפקודים חברתיים. הילד הלוקה בהפרעה בעיבוד חושי נתקל בקושי ברכישת מיומנויות גבוהות הנדרשות בתהליך הלמידה.
הילד בעל הפרעה בעיבוד חושי יכול להימנע מלגעת בחומרים שונים כמו צבעי אצבעות, פלסטלינה, חמר ועוד. הוא יכול גם להימנע מלגעת בילדים אחרים כי הקרבה הפיזית גורמת לו לחוש שמנסים לפגוע בו. ילד אחר יכול להיות חסר מנוחה ולא מסוגל לשבת  לזמן ארוך. הוא יתנדנד על הכיסא או אפילו יקום ויצא באמצע הפעילות. ילד נוסף ייתקל כל הזמן בחפצים בגן ובחצר וגם בחבריו. ילדים אלה ננזפים לא אחת על ידי הגננת, הסייעת, המורה לתנועה או כל מבוגר אחר הנתקל בהם על לא עוול בכפיהם משום שההתנהגות הלא מתואמת אינה בשליטתם. הם חווים את היחס העוין מהסביבה שלא מבינה אותם, אך התנהגותם אינה נשלטת.
מה לעיבוד החושי ולקשר למשחקי השכונה של פעם?
בשנים האחרונות המודעות לנושא זה גדלה. מחקרים ואנשי מקצוע מזהים את הקשיים על רקע תחושתי. אנחנו יודעים על הקשר החזק והישיר בין ההתפתחות התקינה למערכות התחושה. אותם משחקי ילדות מפעילים את המערכות הללו ומשפרות את המיומנויות הגבוהות. אנחנו יודעים שניתן לעזור ולטפל בבעיות אלו ואף למנוע אותן על ידי פעילות תנועתית. אם נכניס הפעלות מובנות המפעילות את מערכות החישה והתנועה לתוך הפעילות בגן – ניתן אפשרות להתפתחות טובה יותר לכלל הילדים בגן ובעיקר לילדים עם הפרעה בעיבוד חושי. בעזרת אותם משחקי תופסת ומחבואים נפחית את רמת התסכול ורמת האלימות בגן. אם הייתי מתבקשת לבחור מטרה לשנת השישים, הייתי בוחרת  עיבוד חושי. 
*רחלי בללי
בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים. תואר ראשון במכון פטו, בודפשט בחינוך ושיקום ילדים עם שיתוק מוחי. בוגרת קורס מאבחנים ומטפלים בגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית (רמי כץ).

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!