לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

לתכנן את הצעד הבא

תכנון תנועה; PRAXIS – מהו וכיצד מתגברים?

מאת: קרן רז*  

לא פעם אנו פוגשים בגן בילדים מסורבלים. אלו הם ילדים עם קשיים בתכנון תנועה. במושג תכנון תנועה וכוונתנו ליכולת הנלמדת לתכנן, לארגן ולבצע רצף של תנועות מתואמות לפעולה לא מוכרת וחדשה. תהליך למידה זה מאפשר לנו להסתגל למשימות לא מוכרות ולאחר מכן ללמוד לבצע אותן באופן אוטומטי, כמו לימוד צעדים בחוג לריקוד.

תכנון תנועה הנו הכרחי ליצירת קשר עם הסביבה. זהו הבסיס לרכישת מיומנויות, והוא הופך את העולם לשימושי יותר, כמו נהיגה או רכיבה על אופניים. כאשר ילד או מבוגר מבצע פעולות חדשות בפעם הראשונה, כל תשומת לבו ממוקדת בכל תנועה ותנועה והוא אינו יכול להתרכז בשום דבר אחר. הוא זקוק לשקט ולסביבה ללא הפרעות כדי להתרכז במשימה החדשה ואין הוא יכול, למשל, לנהוג ולשמוע רדיו בו זמנית. לאחר מספר פעמים יוכל ילד ללא קשיים לרכוש מיומנות כגון רכיבה, גזירה ואף לעשות זאת בו זמנית עם מספר פעולות נוספות.

בתכנון תנועה מעורבים חלק תחושתי וחלק קוגניטיבי. תכנון התנועה מורכב משלושה שלבים:
הרעיון – מה עושים? התכנון המוטורי – כיצד עושים, והביצוע. לדוגמה, ילד שקיבל ביצת הפתעה אולם הוא תקוע בשלב הרעיון, לא ידע מה לעשות אתה. ישנם ילדים שיודעים שצריך לפרק, אולם הם לא ידעו איך לעשות זאת. וישנם, ואותם לרוב אנו פחות פוגשים, כאלו שידעו כיצד לבצע זאת, אבל יתקשו לעשות זאת מוטורית. אלו הם ילדים עם שיתוק מוחין.

כדי לתכנן תנועה באופן יעיל, יש צורך שכל הגירויים התחושתיים ייקלטו במוח ויעובדו היטב, זאת לצורך תפיסה ברורה של הגוף כולו. כאשר עיבוד המידע התחושתי לקוי, נראה קשיים בתכנון תנועה.

הקשיים בתכנון התנועה מתגלים כאשר הילד אינו משתמש בגופו בצורה יעילה, ולכן נתון בסכנה ל"תאונות" (המיץ נשפך מהכוס, הילד נופל מהאופניים), או כאשר הילד מתקשה במניפולציה של חפצים (אינו יודע כיצד פותחים ביצת הפתעה, מסדר כל פעם את הקוביות בשורה ולא בונה בצורה מגוונת ועשירה), או ילד אשר לוחץ חזק מדי או חלש מדי על העיפרון, אינו יודע כמה כוח צריך לגייס כדי לזרוק כדור (מגיל 3). ילד זה יתקשה בכתיבת אותיות מסוימות כמו ז, ג, ץ, ף, ל.

השפעה על בעיות בתכנון תנועה על הילד יהיו העדר יזמתיות בשעת משחק. לרוב במשחקים קבוצתיים הוא ישב בצד או שישמש כשופט. אותו ילד נוטה לגלות עקשנות וחוסר שיתוף פעולה, מנסה להשתלט על הסביבה ולהגיד לאחרים מה לעשות. ילד עם בעיות של תכנון תנועה גדל ונעשה מבוגר עם אותם קשיים. כאשר המבוגר ילמד נהיגה הוא יעבור טסט אולי בפעם השביעית ויותר.

הפתרון לילדים עם בעיות בתכנון תנועה הוא הפניה לריפוי בעיסוק. ילדים אלו זקוקים לעידוד רב כדי שינסו לפחות לבצע את המשימה. הם צריכים להיות חשופים למתקנים כמו נדנדות, או סולמות. על ההורים לקחת אותם לגני שעשועים ולטעת בהם ביטחון עצמי רב.

*המאמר נכתב למגזין קול הטף
*קרן רז
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מאוניברסיטת ברמינגהם באנגליה, בוגרת המדרשה לתרבות הגוף תוך התמחות בגיל הרך, התמחתה בריפוי ועיסוק ובפיזיותרפיה בבית החולים תל-השומר. מנחה קבוצות ומדריכה מורות וגננות. מפתחת תכניות לימודים במכללת דעת -דו רה מי.

לחצי לייק וקבלי את כל העידכונים גם לפייסבוק >>

כל חודש החברים שלנו מקבלים שיר במתנה למייל

מלאי את פרטיך ותקבלי גם!