מאת: ורד כרמל
לכל אחד ואחת יש משהו שגורם לו אושר. יש מי שמאושר מגידול הילדים או מזוגיות משובחת, מקריירה או תחביב שמעצימים אותו ואותה. כולם מסכימים שכדי לחיות חיים של איכות עלינו לחיות חיים של אושר ושאלת השאלות היא כיצד מגיעים לכך? מהיכן נובע האושר והסיפוק הזה?
אושר הוא חיבור של גוף ונפש שלכל אחד מאלה צרכים משלו. כשאנחנו נעים ופועלים למען מטרה וגם ממלאים את הרוח בחשיבה חיובית ויצירתית – אנחנו מרגישים מאושרים. אדם שיוזם ומבצע את ההחלטות על חייו הוא אדם שיכול לחוש אושר, הוא מרגיש סיפוק ומתוך כך גם הצלחה, אלה משפיעים על התנהלותו עם משפחתו וחבריו, אבל לא רק, כי גם על תרומתו לחברה ואף לעולם.
עניין זה מעסיק אותנו במיוחד כשאנחנו חושבים על החינוך העתידי של ילדינו, מתוך רצון שיגדלו לעולם של אושר. כדי לגדול לעולם כזה עלינו להכין אותם ולתת להם את הכלים לכך.
כשאנחנו חושבים על בית הספר של העתיד, אנחנו רוצים שהוא יעניק לילדים את היכולת ואת הידע להתנהל בעולם דינאמי, עולם דיגיטלי עם שינויים מהירים. אנחנו רוצים לחנך דור שידע להפעיל את שריר החשיבה היצירתית, לחנך ילדים ליוזמה , לתת להם ביטחון להביע את עצמם ושידעו להשתמש בידע שמלמדים בבית הספר לכל מקצוע שיבחרו לעבוד בו. אין מי שחושב שבית הספר העתידי יכול להתנהל כמו במאתיים השנים האחרונות, בהם המורה היה מעביר ידע והתלמיד אמור להקיא את הידע הנ"ל במבחן. אם לפני הקורונה חשבו שבית הספר כבר לא רלוונטי והעתיד צופן לימוד מרחוק, הקורונה הוכיחה שילדים רוצים לחזור לבית הספר. אולם, עדין מרגישים כי החומר הנלמד איננו רלוונטי בשבילם. התלמידים מחפשים את הקשר החברתי והרגשי החסר בדיגיטל. בעידן בו היידע נגיש וקיים באינטרנט, עלינו ללמד את הילדים להשתמש בו בתבונה, למנף אותו לטובתם, לצאת מהמסך וליזום לעצמם אושר אמיתי.
הורים שואלים את עצמם איפה מתחילים לחנך את דור העתיד – כבר בגיל הרך, שהוא הגיל הקריטי בו הקשרים במוח מתחילים להיווצר ואלה משפיעים על כל החיים העתידיים של הילד. מה שנתחיל לפתח בגיל הרך יצמח בגיל ההתבגרות ויהיה מושרש בדרך החיים כאדם בוגר.
תחשבו שיש גן בו חווית הלמידה מעצימה את מעגלי היכולת של הילד. הילד מפתח את השריר של החשיבה היצירתית, מתנסה במגוון כישורים, כל לימוד נוגע ומפתח כמה אינטליגנציות והגננת מעודדת ביטוי עצמי ואישי של הילד. דמיינו את ילדיכם בגן כזה שמקבל עידוד להתנסות ולהביע את עצמו וכלים לפתח את החשיבה העצמית שלו. נמצא שם ילדים המתחנכים לאושר כי מעודדים אותם לפתח חשיבה יצירתית, ליזום ולהביע את עצמם בביטוי אישי ואמנותי שלהם.
נעלה עם הילד לבית הספר. נדמיין שהמורה ממשיכה בדרך זו ומעודדת חשיבה יצירתית ויוזמה אישית גם דרך הקניית הקריאה והכתיבה וגם דרך הקניית הידע וערכי החברה והתרבות. ילד זה ימשיך לקבל את הרגשת הסיפוק שתשפיע לטובה על הרצון ועל ההצלחה שלו בלימודים. בסיום בית הספר היסודי, סביר שיעלה לתיכון טוב כי הוא יהיה תלמיד טוב. ונניח שהתיכון פועל בשיטת החינוך העתידי וממשיך את הקו המנחה המפתח את מעגלי היכולת של התלמיד. תלמיד ותלמידה מוצלחים הם אלה היודעים ליזום ולהביע את עצמם. לא חשוב עם הילדה היושבת בכתה תהיה ביל גייטס הבא או תהיה מורה לריתמיקה. כל עוד היא יודעת להפעיל את שרירי החשיבה היצירתית וההבעה העצמית.
הבעלים של וייז לא היו מתכנתים אלה היו יזמים. מקצוע העתיד דורש גמישות וחשיבה יצירתית. מדד האושר אינו במקצוע שבחרת אלא מה אתה עושה שם. אנחנו נפגוש אנשי הייטק מאושרים, אך גם נפגוש נגרים הרואים בעשייה שלהם יצירה, מורים, גננות, מוזיקאים ועוד שמעידים על עצמם שהם מאושרים ומלאי סיפוק בקריירה. כשאנחנו משביעים את הגוף והנפש בעשייה שלנו אנחנו מאושרים. כשאנחנו מאושרים אנחנו חיים חיי איכות ורווחה ויכולים להעביר לדור הבא את האושר.
בזמנים של היום, בעידן רשתות החברתיות שבו אנחנו "מקפסלים" את רגעי האושר שלנו בתמונות שעברו פוטושופ, פיצ'רים ופילטרים שמוטמעים בתוך "הסטורי" שלנו, אין ספק שיש בלבול בתפיסת האושר. הדשא של השכן לעיתים נראה ירוק יותר והאושר שלנו רק מתרחק יותר. האומנות שנובעת מבפנים, המוזיקה, החשיבה הפנימית, היא כמו מעיין שמספק את רגעי האושר וככל שנטמיע עם הילדים את היכולת לחשיבה וניתן מקום רחב לאומנות וליצירה הפנימית – האושר יהיה קרוב מתמיד, גם כשהדשא של השכן יראה לרגע ירוק יותר.
נשאלת השאלה למה היום בבתי הספר מכוונים ילדים כמעט אך ורק למקצועות המדע והטכנולוגיה. האם שכחו משהו? אכן, את תחום האמנות. קו זה משאיר מאחור אחוזים גבוהים של ילדים שאינם מכווני לוגיקה ומתמטיקה. קו זה משאיר מאחור מרכיב קריטי ביצירת האושר בחיים – תחום הרוח.
מה יש במוזיקה, יש בה את היכולת לגעת ברגש, בנפש, ליצור ולחוות ביטוי עצמי ויצירתיות. למוזיקה ולאמנות יש את היכולת להוציא את האדם מהעומס של היום יום ולהביא אותו למחוזות הרוח והרוגע. לא בכדי בגיל הרך העיסוק במוזיקה הוא מרכיב משמעותי בחיי הילד. הוא פועל תוך כדי שירה, הוא מקשיב ונע דרך שירי פעילות, ילדים מתחברים לעולם הסובב אותם ואף לומדים שפה וערכים דרך השירים ודרך המוזיקה. מחקרים מראים כי המוזיקה והשירה בגן מלווים את רובו של סדר היום בגן יחד עם הגננת או עם המורה למוזיקה בחוג השבועי.
שיטת כרמל רואה את המוזיקה כמקפצה להעצמת מעגלי היכולת של הילד. מעגלי היכולת תורמים לביטחון העצמי של הילד, לפיתוח כישורים החבויים בגיל זה, לפיתוח מספר אינטליגנציות במקביל, המוזיקה מפתחת את החשיבה היצירתית ומעודדת הבעה עצמית. אף יותר מזה, רואה בכל ילד אמן.
כשאנחנו נשיר עם הילד שירי משחק ופעילות, נשתמש בחוויה המוזיקלית למציאת אתגרים לימודיים שיפתחו אצל הילד את החשיבה היצירתית. החוויה דרך יצירות מוזיקליות גורמת להנאה ולהרגשה של הצלחה וסיפוק עצמי מה שמקנה לילד את הביטחון בעצמו והרצון להביע את עצמו. העיסוק במוזיקה גם בונה את הקשרים במוח ואף נוגע בכמה אינטליגנציות, לדוגמה: האינטליגנציה של שפה, המתמטיקה, המרחבית ועוד. הפעילות המוזיקלית נעשית דרך תנועה מוטורית ותנועה במרחב שמפתחת אצל הילד את תחושת המרחב והדינאמיקה עם חברים, מגלה כישורים וכישרונות שלו, נוגעת ברגש ומחברת בין הילדים.
אפשר לומר שהחינוך בגיל הרך מתחיל עם המוזיקה והאמנויות. מה שיעצב את המשך ההתפתחות של הילד ליצירת הקשרים במוח של החשיבה היצירתית, היוזמה, והביטוי העצמי – מציאת האושר.
אם עדין בבית הספר לא מצאו את האומץ והתקציבים להעניק לילדים את הכלים לעיסוק באמנויות, נדאג לזה בגיל הרך ונקווה שזה ימשיך אתם גם בבית הספר.
רשמה ורד כרמל
מפתחת שיטת כרמל הנלמדת במכללת דעת-שילוב אמנויות.