מסיבות סיום במציאות המשתנה של ימינו
בעולם הצפוי והיציב שלנו, מסיבת סיום בגן היא אחד מאירועי השנה המרכזיים לילדים ולמשפחותיהם.
אך מה קורה כשתנאי המציאות משתלטים על דברים שאנו לא בחרנו בהם?
האם נמשיך לקיים את האירוע כרגיל?
או עלינו לחשוב מחדש ולהתאים את המסיבות האהובות למציאות הנוכחית?
אני רואה את המסיבה כבמה להציג להורים ולילדים כעין סיכום למה שלמדנו בחוג בהתאמה לנושא המסיבה. המסיבה היא גם דרך לתת להורים רגע של נחת עם הילדים,
להחזיר אותם לימי ילדותם ולהביא אותם לחוויה מרגשת אישית ומשפחתית.
לכן שירים ישראלים מנכסי התרבות הישראלית בהשמעת הזמרים האהובים עלינו היא הדרך המאחדת אותנו כחברה וכעם.
ישנן גננות שירצו מאוד לערוך תוכנית המתארת את החיים במדינה,
עם שירים המפארים את החיילים, שירי הוקרה לחקלאים, למפונים בצפון ותפילה להשבת החטופים.
ישנן גננות שירצו לשמור על התום הילדותי במסיבה ויעדיפו תוכנית מעולמם של הילדים כגון: חברות, או קיץ
ובאמצע נמצא את אלה שרוצות שהמסיבה תקרין את הערכים שלנו היום אך דרך עיניהם של הילדים, בדרך של הכלה וביטוי רך של הנושאים הכאובים.
הילדים ירקדו לכבוד החיילים ויישאו ברכה לאלה הרחוקים שיחזרו מהר. וכל זאת ללא ביטוי ישיר של המילים הקשות שאנו, המבוגרים, נתקלים בחדשות מדי יום.
השנה אני מסתכלת על המצב בעיניים ומחליטה להתמודד איתו דרך המסיבה.
הערך החשוב שאכניס לתוכנית היא ערך האחדות והיחד.
אנחנו נרקוד לכבוד החיילים, אך בריקוד צבעוני ואנרגטי.
אנחנו נרקוד עם הדגל "עם ישראל חי"
אנחנו נתפלל לכבוד החטופים, אבל אעמיד את הנושא דרך תום ילדותי ולא מפחיד;
אלה בשיר ילדים מרגש המדבר על כיסופים לחזור הביתה.
אנחנו נשיר ונרקוד שירי קיץ, נתזמר קטע מוזיקלי עם כלי הקשה ונשיר שיר לכבוד הבוגרים העולים לכיתה א'
לסיום, נשיר עם ההורים "לא תנצחו אותי".
בהצלחה!
ורד כרמל – מנכל"ית דעת שילוב אמנויות